ניתוח: מדוע ריבוטים לסדרות נמצאים באופנה כעת ?

אלו היו שבועות מפתיעים עבור מעריצי סדרות הטלוויזיה. בתקופה של שבועיים הם חזו בהחייאת שתי קומדיות
(Full House, Coach), דרמה (The X-Files), הצגת איחוד (Mr. Show) ואולי הם גם יזכו לראות "החבובות" חוזרים לחיים כבר בעונה הבאה. הפרויקטים הללו מתווספים לריבוט שכבר משודר (The Odd Couple), לאחד שישודר (Heroes) ואחד בתכנון (Twin Peeks). כמו כן, גם סרטים זוכים לניסיונות הפיכה לגרסה טלוויזיונית באמצעות פיילוטים בעונה הנוכחית (Rush Hour, Problem Child, Minority Report, Uncle Buck). מה שמוזר בנוגע להתאהבות המחודשת של המסך הקטן עם "רדיפת רוחות" היא, שהיא מגיעה בתקופה שבה הטלוויזיה נמצאת בתקופה הטובה ביותר שלה מבחינה קריאטיבית, אפילו מעבר למסך הגדול. אז, מדוע מנהלי הרשתות מעוניינים כל כך ב"מחזור" ?

באופן אירוני, העובדה שיש כעת כל כך הרבה סדרות בטלוויזיה (וכל כך הרבה מהן טובות עד מעולות) יכולה להיות אחת הסיבות לכך שהמנהלים כה להוטים להחזיר רעיונות ישנים. שימו לב למספרים: השנה יש 325 סדרות בעלות תסריט עבור רשתות הברודקאסט, הכבלים או און ליין. בשעה שחלק מהסדרות הללו מביאות קהלים שונים אל המסך (Empire היא דוגמא מובהקת לכך) הרי שבסופו של דבר התוצאה הסופית היא ירידה בנתוני הרייטינג ופחות רווחים ממפרסמים. הבעיה הגדולה יותר היא שסדרות שקודמו בצורה חזקה מאד פתחו עם נתוני רייטינג חלשים להחריד (ב FOX ניתן לציין את Weird Loners, ברשת NBC את Allegiance, ברשת USA יש את Dig וברשת Aַַ&E מציינים את The Returned). יש כל כך הרבה מוצרים שרשתות מתקשות להתבלט בכל מה שנוגע לסדרות חדשות, אומר בכיר בתעשייה.

אולם, צריך רק לשמוע רמיזות מצד הרשתות שהן שוקלות להחזיר מותג מוכר וכמעט בצורה מיידית הידיעה תזכה להד אדיר במדיה החברתית וגם במדיה התקשורתית. הדוגמאות הרלוונטיות לכך הן Full House ו Coach. אנשים לכל הפחות טוענים, שיבחנו את המוצר בתחילת דרכו ברגע שיחזור. הריבוט ל Coach זכה להד גדול מאד בטוויטר לאחר שהגיעה הידיעה הרשמית שרשת NBC אישרה את חזרתה ל 13 פרקים. הרבה לפני שנרמז ש Full House מגיעה ל"נטפליקס" החלה בחישה גדולה מאד במדיה החברתית בנושא. כמו כן, ברגע שהסדרות הללו הוכרו כחוזרות הן גם ייצרו ידיעות רבות במדיה בכל מה שקשור לפיתוחים וליהוקים וזאת אפילו לפני שרשתות השידור הוציאו שקל אחד על פרסומן וקידומן. בכך הרשתות מרגישות שהן נמצאות צעד אחד קדימה לפני שאר הרשתות ביצירת להיט שכה נחוץ להם, מאחר ולסדרות הללו יש כבר קהל בסיס מובנה.

זהו בהחלט המקרה של הקומדיה Girl Meets World, כאשר ב"ניו יורק טיימס" אפילו התייחסו לסדרה בתור ממשיכת דרכן של "האנה מונטנה" ו"ליזי מקגוויר". אפילו המפיקים של הסדרה הודו שהם רצו להמשיך את הטרנד הנ"ל. לאחר שהפרק הראשון הניב 5 מיליון צופים בחודש יוני היא הפכה ללהיט מידי בקרב נערות צעירות ואף נכנסה מבחינת נתוני הרייטינג לעשיריה הפותחת בערב שבו היא שידרה פרק חדש. למרות שהצופים הצעירים של הסדרה לא היו שם כשסדרת האם (Boy Meets World) שודרה הרי שהוריהם או קרובי המשפחה שלהם גדלו עליה ויכול מאד להיות שישבו לצפות בה לצד ילדיהם וגם סיפרו להם על הסדרה, בעיקר לבנות. נוסטלגיה לבד לא סייעה לסדרה להיות הצלחה כה גדולה, ב"דיסני" שיבצו את פרק הפתיחה לאחר אחד מהסרטים שהם הפיקו
(Zapped בכיכובה של זלנדיה, כוכבת הילדים), אבל אין ספק שהעובדה שמדובר במותג מוכר סייע להשיק אותה בצורה חלקה יותר.

בשעה שיתרונות שיווקיים לשימוש במותג מוכר הם חלק מקבלת ההחלטות בקרב מנהלי הרשתות, הם לא היחידים או אפילו לא המכריעים. בכיר בתעשייה טען שכל מקרה נשקל לגופו. אם רוצים לבחון את המקרים של Full House ו Wet Hot American Summer הרי שברשת "נטפליקס" רצו להעביר את הצופים מהטלוויזיה אליהם באמצאות "ניגון" על נושא הנוסטלגיה. הם רוצים להביא מנויים מקרב הצופים שגדלו על הקומדיה Full House. הסיבה ? הם ראו עד כמה השידורים החוזרים בערוץ Nick מצליחים להביא צופים בגילאי 18 עד 34.

אישור הריבוט ל Coach נבע, ככל הנראה, מהרצון להחזיר צופים מוכרים אל הרשת, אשר סובלת בשנים האחרונות בכל מה שנוגע לקומדיות. גורמים המעורים בכל מה שקשור להחייאת הסדרה טוענים שהדיל להחזרת הסדרה הגיע לאחר שהמנהלים קמו בוקר אחד והחליטו שהעולם זקוק למנה נוספת מהסדרה. אולם, מפיקי הסדרה ובאולפנים טוענים שהם חשבו על הריבוט כבר מספר שנים ורק לאחר שכוכב הסדרה, קרייג טי נלסון, סיים עם הפרויקט של Parenthood הם קרמו עור וגידים במהירות רבה והעלו את הרעיון בפני רשת NBC.

אולפני "יוניבסרל" תכננו להציע את הרעיון לכל הרשתות, כולל רשת ABC בה היא שודרה מלכתחילה. אך רשת NBC להוטה אחר להיט קומי כלשהו, במיוחד קומדיה משפחתית. ברשת גם רצו לפתח קומדיה בעלת רוח דומה ועם כוכב דומה בקליבר של נלסון ולכן אישרה את הפרויקט מהר מאד. צריך גם לזכור, טוען מקור בתעשייה, שלרשת יש גם בעיה בכל מה שקשור לשיבוץ קומדיות היות ואין לה קומדיה מצליחה להשיק אותה (זו גם הסיבה ש Fresh Off the Boat שודרה בתחילה אחרי The Goldbergs ו Modern Family ברשת ABC לפני שעברה ליום שלישי)  ולכן שימוש במותג מוכר יכול לסייע להשיק אותה לבדה.

הפריחה העכשווית גורמת לרבים לחשוב שמנהלי הרשתות נדבקו בחיידק ה"ריבוט", רעיון שכולל גם ניסיונות לייבא מותגים מהמסך הגדול (סרטים). מקור בתעשייה טוענת בתעשייה שאפילו הצלחה אחת או שתיים מקרב הפרויקטים שצוינו לעיל יוליד מהר מאד רצון לחיקוי. צופים שכמעט כל יום ישמעו הצעות לשניים או שלשה רעיונות ל"ריבוטים" נוספים. מספר מנהלי רשתות שוללים את התאוריה וטוענים שיבחנו כל מקרה לגופו.

למרות ש"ריבוטים" מקבלים תשומת לב גדולה יותר הרי שהם לא מבטיחים הצלחה. בשנים האחרונות הצופים לא זרמו אל ה"ריבוטים" של סדרות רבות ובין היתר ניתן לציין את:
Charlie’s Angels, Knight Rider, The Bionic Woman, ו Melrose Place.
מספר ניסיונות החייאה אפילו לא זכו לקבל את האישור הסופי:
The Munsters, Beverly Hills Cop, ו In Living Color ברשימה הזאת.
הן יצרו עניין ראשוני, דיברו עליהן אבל לא מעבר לכך. צופים לא שמרו להם אמונים. ולכן, הרבה גם תלוי באיכות של המוצר החוזר.

לסיום, צריך גם לזכור, שלמרות הפריחה של רעיונות ה"ריבוטים" והניסיונות להעביר רעיון מהמסך הגדול (סרט) אל המסך הקטן (טלוויזיה), הרי שבסופו של דבר 90% מהמוצרים עדיין מקוריים. כך, שיכול מאד להיות שמדובר רק בטרנד זמני. מאד.

הערה: הניתוח מבוסס בחלקו על כתבה של ג'וזף אדליאן, כתב התרבות האמריקאי.