Exodus: Gods and Kings - אקסודוס :אלים ומלכים
צריך להעריך את הוליווד, אשר למרות שמדובר בסיפור הידוע ביותר בעולם (בשל היותו כחלק מסיפורי התנ"ך) הרי שהם ממשיכים למחזר אותו, במיוחד לאור העובדה שהם מבינים שלאור הצלחת החזרת סיפורו של ישו, יש לסיפור קהל גדול שירצה לראות אותו פעם אחר פעם.
למרות שהפסקה הראשונה נכתבה במעט סרקזם, הרי שהפסקה הזאת לא תכתב בצורה שכזאת. צריך להעריך את הפקת הסרט שלא ניסתה להציג שוב את אותו סיפור עלייתו של משה ושחרור בני ישראל ממצרים כפי שראינו אותו פעם אחר פעם. במקרה של הסרט הנ"ל העלילה מעט שונה עם יותר מרמיזה לאי קיומו של האל ולכך שלמעשה משה סבל ממחלת הנפילה וכל ההבנות ושאר מהלכיו נעוצים בהבנתו את המפה הגיאוגרפית, הפוליטית וגם הצבאית. בכך נקטו בהפקה בשיטה מדעית יותר, גם אם זה נכתב כסאב טקסט ולא נאמר בצורה מפורשת (לפחות לא בצורה החלטית).
אולם, לסרט יש מעט בעיות. ראשית, הסרט קצר מדי. נכון, מדובר בסרט של כמעט שעתיים וחצי, אבל לאור העובדה שראינו שניתן להפיק סרט באורך של שלש שעות (סרטי שר הטבעות לדוגמא) גם במקרה הזה היה צריך לנסות ולהגיע לאותו מספר דקות, לפחות. הסיבה ? בעוד, שהחלק הראשון של הסרט, אשר מתרכז בצמיחתו של משה מנסיך מצרי למנהיג העם היהודי (כאשר בתווך הוא גם נישא לציפורה ויולד ילד, גרשום), נכתב בצורה איטית ומבוקרת, צורה אשר מצליחה להעביר את הסיפור בצורה טובה מאד, הרי שהחלק השני שלו, אשר מתרכז בעשרת הדיברות, יציאת ישראל ממצרים, נפילת המצרים לים והאפילוג של משה כאשר הוא זקן וכמעט ומגיע לארץ ישראל, חלק זה נכתב בצורה מהירה מדי מבלי להתעכב על אלמנטים נחוצים כגון השפעת המכות על המצרים. על פי הסרט ניתן להבין, שלמעשה לא היה אכפת למצרים לחטוף את המכות ורק המכה האחרונה, מכת בכורות, אשר הרגה את בנו של פרעה, רק מכה זו גרמה לו לשחרר את ישראל. נכון, הייתה לכך השפעה רבה, אבל צריך היה להראות כיצד העם סובל ולא רק להראות את המכות לשתי דקות (זו הגזמה, אך הנקודה, לפי דעתי, מובנת), במיוחד אם משקיעים כשלש עד חמש דקות באפילוג של הסרט, כאשר משה כבר זקן ונוטה למות.
בעיה עיקרית נוספת היא, שבניגוד לסרט הישן בכיכובם של צ'רלסטון הסטון ויול ברנר משנת 1956, הרי בסרט זה לא ניתן להצביע על כוכב אחד שהצליח להותיר חותם. לא כריסטיאן בייל כמשה ולא ג'ואל אדג'רטון כרעמסס השני מצליחים לגרום לכך שיזהו אותם עם הדמות. הם לא עשו עבודה רעה, אבל גם לא התבלטו. ולאור העובדה שהרעיון בוצע בכל כך הרבה גרסאות קולנועיות וטלוויזיוניות קשה לומר שהליהוק הצליח, למרות שמבחינתו של בייל מדובר בשם גדול בסצינה ההוליוודית.
ולבסוף, צריך גם לציין, שהסרט משנת 1956 זכה בפרס על האפקטים שלו (ביחס לתקופה) ולאור העובדה שמדובר בגרסה מדעית יותר האפקטים הללו לא כל כך יוצאי דופן, במיוחד לאור הסרטים והסדרות שיוצאים בתקופה האחרונה. נכון, אולי לא כדאי להשוות בין יצירות, אבל כל מי שראה את הסרט הישן ומספר סרטים בעת האחרונה (סרטי "ההוביט" לדוגמא) מבין שלא מדובר באותה רמה.
אז, לראות או לא לראות ?
לראות, בעיקר משום שכדאי לצופים לראות גרסה שונה של הסיפור שסופר כל כך הרבה פעמים. סרט זה גם הראה שאולי כדאי להשקיע במיני סדרה, כפי שעשו לסיפורו של ישו, אשר אולי תספר את הסיפור בצורה עמוקה ונרחבת יותר. אולי אף כסדרה עלילתית כגון סיפורה של מרי מלכת הסקוטים (Reign) ברשת ה CW. יש לי הרגשה שהקהל האמריקאי השמרן (ואולי גם חלקים בקהל הישראלי) ירצה לראות זאת.
הסרט הוא אכזבה. השחקנים לא מרשימים, הדמויות משעממות וחסרות אישיות, ועל דמיון לסיפור המקורי בכלל אין מה לדבר.
השבמחקשחקנים מקטגוריות שונות של משחק. התקבצו לשחק דמויות שונות. חלק מהסרט עבורי דמה לראות אדם שחייו עומדים להיסתיים וכל שנות חייו רצים אל מול עיניו. אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת שאולי לעשות את הסרט כמיני סדרה. זה לדעתי היה ראוי יותר מאשר לבזבז זמן רב לחלקים שהינם בינוניים דרמה,רומנטיקה... לנוכח הסרט הקודם שהיה טוב וחזק.
השבמחקעל פניו השילוב של הסיפור, עם רידלי סקוט כבמאי ובייל שחקן ראשי, היו אמורים ליצור להיט, בפועל הסרט בינוני וברובו משעמם.
השבמחקמסכימה עם הביקורת על האפקטים והקאסט.
אומרת מזל שלא עשו את הסרט ארוך יותר, להיפך היו צריכים לוותר על חלקים במחצית הראשונה של הסיפור ולקצר את הסרט.
וטוב שאמרת, כי אני לא הבנתי שמשה חולה במחלת הנפילה. לי זה היה הנראה שבחרו לעשות את אלוהים ילד.