Ask Me Anything - תשאלו כל דבר - בריט רוברטסון מגלם את דמותה של קייט קאמפנפלט, נערה בת 18, אשר על פני השטח נראית כאחת הנערות בנות גילה. קייט מחליטה לא לנסוע לקולג' בכדי להיות קרובה לגבר בו היא מאוהבת. במקביל היא מתחילה לכתוב בלוג על מה שקורה לה והמאורעות שהיא מגוללת מראים כי היא מסתירה שדים גדולים מעברה, אשר לאט לאט צפים החוצה, עד לסוף הבלתי צפוי.
יש משהו בבריט רוברטסון, לא לחינם היא אחת השחקניות הצעירות המועסקות ביותר בארה"ב וזאת למרות שלכאורה היא לא מהנשים היפות ביותר על המסך, לא גבוהה במיוחד וגם לא השחקנית הטובה ביותר שיש על המרקע. אולם, כאשר היא נמצאת על המסך היא מצליחה לרתק צופים, בעיקר משום שהיא משרה אווירה של חמימות. היא בקלות יכולה להיכנס לקטגוריה של "הנערה מהבית ממול", הנערה הכל אמריקאית. גם בסרט הזה היא מצליחה לרתק את הצופה אל המסך וזאת למרות שהסיפור עצמו די משעמם. ראינו סרטי דרמה הרבה יותר טובים.
בניגוד לפרויקטים קודמים של בריט הפעם היא הרבה יותר נועזת. בין היתר היא מאוננת לגבר בו היא מאוהבת (ג'סטין לונג), רואים אותה בסצינות סקס נועזות יחסית ואף בעירום. וגם בסרט היא עושה עבודה טובה. אלמנטים שאולי עוזרים לקדם את הסרט, אבל יכולים לגרום לבריט בעיה לו היא תרצה לשוב ולגלם את הדמות של הנערה החמודה והטהורה, כגון בסדרה Life Enexpected.
הסיבה שאני מתרכז בביקורת רק בבריט היא, שמלבדה אין הרבה בסרט הזה וזאת למרות שיש בו גם שמות מוכרים נוספים (לונג, מרטין שין, כריסטיאן סלייטר, רוברט פטריק) והוא מסופר בצורה סבירה לחלוטין, כאשר השתלשלות העניינים נהירה וניכר שמדובר בעיבוד של ספר לתסריט. אולם, לפי דעתי, הספר שעליו מבוסס הסרט (ואני מודה, לא קראתי אותו) מתאים יותר כפלטפורמה, משום שעבור הנוער, אליו הוא מכוון הוא איטי. ובעיקר, חסר פואנטה עד לדקות האחרונות שלו.
אז, לראות או לא לראות ?
הסרט לא מבוסס על מקרה אמיתי, ולכן הסוף המצמרר שלו הופך למעיק ודי להרצאה לא נחוצה, במיוחד לאור מקרים אמיתיים דומים, אשר אולי לא בנויים באותה צורה מבחינה עלילתית, אך משרים אותנטיות על הצופה ובעיקר הזדהות עם הדמות הראשית בניגוד לאפשרות הראשונה בה הצופה מרגיש מרומה.
John Wick - ג'ון וויק - רוצח שכיר (קיאנו ריבס), אשר פרש בכדי לבלות זמן עם אשתו מאבד אותה לאחר זמן מה למחלה. לאחר מותה הוא מקבל ממנה מתנה בדואר, כלבה קטנה. לא עובר זמן רב מאז קבורתה והוא נתקל בבריון סדיסטי (יוסף טאראסוף) בתחנת דלק, אשר מעוניין ברכבו. לאחר שהוא מסרב למכור לו את הרכב הלה פורץ לביתו, הורג לו את הכלבה ומכה אותו ללא רחם. ג'ון יוצא לנקום בו ובאביו, עמו נהג לעבוד לפני שפרש ומחסל את כל ארגון הפשע שלו ללא רחם.
לכאורה, לסרט יש סיפור מסגרת. אולם, בפועל מדובר באקשן ללא סיפור. אין כמעט דיאלוגים שנונים, יש קטעים ארוכים מאד ללא דו שיח כלל וכלל. העלילה פשוטה מאד, אבל אין בה התקדמות, אלא מכיוון אחד: מכות, חיסולים והריגות. מעבר לכך אין כלום. אז נכון, האקשן טוב, אבל אם תוציאו מהמשוואה את קיאנו ריבס הרי שהסרט ייחשב לסרט אקשן מדרגה ג שראינו כל כך הרבה פעמים בסרטי ואן דאם או שאר שחקני האקשן.
אז, לראות או לא לראות ?
רק חובבי האקשן, אשר לא יכולים לפספס סרטים מהסוג הנ"ל. מי שמחפש מעט יותר עומק צריך לדלג עליו. הוא לא יפספס הרבה, חוץ אולי מאדריאן פליקי וברידיג'יט ריגן. לי זה לא הספיק והייתי חייב להפסיק את הצפייה בו מספר פעמים, עד אשר הגעתי לסופו.
יש משהו בבריט רוברטסון, לא לחינם היא אחת השחקניות הצעירות המועסקות ביותר בארה"ב וזאת למרות שלכאורה היא לא מהנשים היפות ביותר על המסך, לא גבוהה במיוחד וגם לא השחקנית הטובה ביותר שיש על המרקע. אולם, כאשר היא נמצאת על המסך היא מצליחה לרתק צופים, בעיקר משום שהיא משרה אווירה של חמימות. היא בקלות יכולה להיכנס לקטגוריה של "הנערה מהבית ממול", הנערה הכל אמריקאית. גם בסרט הזה היא מצליחה לרתק את הצופה אל המסך וזאת למרות שהסיפור עצמו די משעמם. ראינו סרטי דרמה הרבה יותר טובים.
בניגוד לפרויקטים קודמים של בריט הפעם היא הרבה יותר נועזת. בין היתר היא מאוננת לגבר בו היא מאוהבת (ג'סטין לונג), רואים אותה בסצינות סקס נועזות יחסית ואף בעירום. וגם בסרט היא עושה עבודה טובה. אלמנטים שאולי עוזרים לקדם את הסרט, אבל יכולים לגרום לבריט בעיה לו היא תרצה לשוב ולגלם את הדמות של הנערה החמודה והטהורה, כגון בסדרה Life Enexpected.
הסיבה שאני מתרכז בביקורת רק בבריט היא, שמלבדה אין הרבה בסרט הזה וזאת למרות שיש בו גם שמות מוכרים נוספים (לונג, מרטין שין, כריסטיאן סלייטר, רוברט פטריק) והוא מסופר בצורה סבירה לחלוטין, כאשר השתלשלות העניינים נהירה וניכר שמדובר בעיבוד של ספר לתסריט. אולם, לפי דעתי, הספר שעליו מבוסס הסרט (ואני מודה, לא קראתי אותו) מתאים יותר כפלטפורמה, משום שעבור הנוער, אליו הוא מכוון הוא איטי. ובעיקר, חסר פואנטה עד לדקות האחרונות שלו.
אז, לראות או לא לראות ?
הסרט לא מבוסס על מקרה אמיתי, ולכן הסוף המצמרר שלו הופך למעיק ודי להרצאה לא נחוצה, במיוחד לאור מקרים אמיתיים דומים, אשר אולי לא בנויים באותה צורה מבחינה עלילתית, אך משרים אותנטיות על הצופה ובעיקר הזדהות עם הדמות הראשית בניגוד לאפשרות הראשונה בה הצופה מרגיש מרומה.
John Wick - ג'ון וויק - רוצח שכיר (קיאנו ריבס), אשר פרש בכדי לבלות זמן עם אשתו מאבד אותה לאחר זמן מה למחלה. לאחר מותה הוא מקבל ממנה מתנה בדואר, כלבה קטנה. לא עובר זמן רב מאז קבורתה והוא נתקל בבריון סדיסטי (יוסף טאראסוף) בתחנת דלק, אשר מעוניין ברכבו. לאחר שהוא מסרב למכור לו את הרכב הלה פורץ לביתו, הורג לו את הכלבה ומכה אותו ללא רחם. ג'ון יוצא לנקום בו ובאביו, עמו נהג לעבוד לפני שפרש ומחסל את כל ארגון הפשע שלו ללא רחם.
לכאורה, לסרט יש סיפור מסגרת. אולם, בפועל מדובר באקשן ללא סיפור. אין כמעט דיאלוגים שנונים, יש קטעים ארוכים מאד ללא דו שיח כלל וכלל. העלילה פשוטה מאד, אבל אין בה התקדמות, אלא מכיוון אחד: מכות, חיסולים והריגות. מעבר לכך אין כלום. אז נכון, האקשן טוב, אבל אם תוציאו מהמשוואה את קיאנו ריבס הרי שהסרט ייחשב לסרט אקשן מדרגה ג שראינו כל כך הרבה פעמים בסרטי ואן דאם או שאר שחקני האקשן.
אז, לראות או לא לראות ?
רק חובבי האקשן, אשר לא יכולים לפספס סרטים מהסוג הנ"ל. מי שמחפש מעט יותר עומק צריך לדלג עליו. הוא לא יפספס הרבה, חוץ אולי מאדריאן פליקי וברידיג'יט ריגן. לי זה לא הספיק והייתי חייב להפסיק את הצפייה בו מספר פעמים, עד אשר הגעתי לסופו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה