ברשת NBC תלו תקוות גדולות בדרמה State Of Affairs. בעונת הפיילוטים 2014 מדובר היה בדרמה, אשר קיבלה את מרבית תשומת הלב והיה ברור שהיא תאושר לסדרה. אולם, כל מי שצפה בפיילוט טען כבר מהרגע הראשון שהיא לא תשחזר את ההצלחה של The Blacklist בעונה הקודמת. כאשר צופים בשלשת הפרקים הראשונים, אפשר להבין מדוע הם חשבו כך. לסדרה יש יותר מדי בעיות מבניות.
את הביקורת נתחיל דווקא בשחקנית הראשית. כבר כשקתרין הייגל שיחקה בסדרה "האנטומיה של גריי" הצופים לגביה התחלקו לשניים: אלו שאהבו אותה ומצד שני, הצופים שלא היו יכולים לסבול אותה. ולאו דווקא בשל בעיית הפרימדונה ששונדה ריימס ציינה לגביה. לצערה של השחקנית, גם בסרטים שהיא שיחקה בשנים האחרונות ניתן היה להבחין בחלוקה הזאת. בדרמה הנ"ל, לצערי, קתרין לא אמינה וזה בלשון המעטה. נכון, מדובר בשלשה פרקים בלבד, אבל קשה להאמין שקתרין באמת אנליסטית בכירה עבור ה C.I.A. יהיו צופים שיגידו שהסיבה לכך יכולה להיות נעוצה בכך שהיא כיכבה יותר מדי בקומדיות או דרמות רומנטיות, אולם לפי דעתי, אפשר לשלול זאת על הסף. לדוגמא, בפרק השני היא אמורה לשכנע קצין רוסי שהיה "נכס" של האמריקאים בצוללת רוסית (בגילומו של אלון אבוטבול) לבצע התאבדות בכדי שהרוסים לא יניחו את ידם על מידע חשוב, אולם הסצינה נראתה כל כך מבוימת ולא אמינה, שזה זעק לשמיים.
הבעיה הגדולה של הסדרות מהסוג הזה היא, שהסדרה נשענת בצורה חזקה מאד על הדמות הראשית, ראו לדוגמא את The Blacklist עם ג'יימס ספיידר. ברגע שהשחקנית הראשית לא אמינה, הסדרה מתפרקת לגורמים. והיות שלא ניתן לזהות שחקן אחד או שחקנית אחת בצוות המסייע שיצליחו להסיט את תשומת הלב ו"להרים" את הסדרה לגבהים שהיא צריכה, אזי בהפקה נשארים עם סדרה ברמת משחק בינונית במקרה הטוב.
בעיה נוספת הינה, ואולי לרבים זה יישמע שוביניסטי, אך האמת חייבת להיאמר, שמדובר בסדרה אודות עולם הריגול האמריקאי שהצוות הנשי חזק בה מדי. למרות שבשנים האחרונות ניתן לזהות סדרות שעסקו ב C.I.A ובהן דמויות ראשיות נשיות, החל מ Alias בכיכובה של ג'ניפר גארדנר ועד קלייר דאנס ב Homeland ואפילו Scandal שיש בה מוטיב של ריגול וקונספירציות, הרי שבכולן קיימות דמויות גבריות מרכזיות. במקרה של State Of Affairs, גם הנשיאה היא אישה ועוד אפרו אמריקאית (למה "לבזבז" שתי דמויות אם אפשר לעשות זאת בדמות אחת, גם אישה וגם אפרו אמריקאית) בדמותה של אלפרה וודרה (דמותה נקראת הנשיאה קונסנטנס פייטון). נכון, קיים הסיפור של בנה של הנשיאה וזה היה נראה אחרת במידה ומדובר היה בנשיא ולא בנשיאה, אך בסופו של דבר, הקהל האמריקאי הוא קהל שמרני וקשה לי להאמין שהוא יכל לקבל זאת.
מבחינת הקונספט, אפשר לומר שהסדרה נמצאה בבעיה עוד לפני שעלתה לאוויר. לאור העובדה ש Homeland משודרת במשך ארבע עונות, Scandal באוויר גם כן במשך ארבע עונות, 24 חזרה לחיים בקיץ שעבר ובשנים האחרונות ניתן לראות סרטים רבים העוסקים בקונספירציות ב"בית הלבן" והיות שהסדרה עלתה באיחור של חודשיים בשל העובדה שברשת לא רצו להזיז את The Blacklist ליום חמישי לפני שתסתיים עונת הפוטבול ב CBS, הרי שאפשר לומר שקיימת רוויה מסוימת מהנושא. במיוחד מאחר ובתחילת העונה עלתה ברשת CBS הדרמה Madam Secretary, שגם היא מציגה קונספירציה ב"בית הלבן", כמעט ולא נותר לה מקום.
לאור הבעיות המבניות הנ"ל, בהפקה היו חייבים תסריט איכותי במיוחד בכדי להצליח. זה לא קרה. מדובר בתסריט בינוני במקרה הטוב, אלמנט המאפיין את הסדרה כולה (בינוניות). הוכחה לכך ניתן לראות בכך שהפרק הראשון הניב 2.2 נק' מדד, בפרק השני הסדרה נפלה ל 1.5 נק' מדד ואילו בפרק השלישי השיגה בסך הכל 1.6 נק' מדד. נכון, כוחה של The Voice קטן גם הוא בין השבועות, אולם The Blacklist הצליחה לשמר את הצופים גם ללא The Voice. כלומר, הקהל הצביע אי אמון בסדרה כבר לאחר שני פרקים בלבד. וזו אכזבה גדולה עבור הרשת, אשר תלתה בה תקוות גדולות.
אז, לראות או לא לראות ?
לא לראות. מדובר בסדרה בינונית ולפי דעתי מהז'אנר הזה אפשר לצפות ב Homeland, Scandal ואפילו ב Madam Secretary. אין טעם לעוד סדרה בתחום, במיוחד בסדרה שלא מצטיינת בשום אלמנט ושהליהוק של הדמות הראשית הינו כישלון, למרות יופיה הרב.
היא דווקא בסדר בתפקיד הראשי לדעתי, הבעייה שהעלילה לא מספיק מרתקת; מצד שני גם Madame secretary סבלה בהתחלה מעלילה לא מספיק מעניינת והשתפרה עם הפרקים, כשהחלו לשים דגש על ההומור
השבמחקלפי הרייטינג של הסדרה היא לא תחזיק מעמד עוד הרבה זמן.
השבמחקרק עניין של זמן עד שיבטלו אותה.