שלב סיכום עונה: The Tomorrow People, עונה ראשונה: יותר קרובה לאופרת סבון מאשר לסדרת קומיקס

רשת ה CW הצליחה בעונת 2013-2012 להשיק בהצלחה את הסדרה Arrow. לאחר שזיהתה את ההצלחה ובשל רצונה להתנתק מהתדמית שרבצה בה בשנים האחרונות, של רשת לאופרות סבון לנערות בגילאי 34-18, הרשת אישרה את הפיילוט The Tomorrow People ("אנשי המחר") לסדרה ואף שיבצה אותה ביום רביעי ביחד עם Arrow. הניסיון נכשל והסדרה בוטלה לאחר עונה אחת בלבד.

לכישלון של הסדרה יש מספר סיבות. נתחיל דווקא עם השחקן הראשי. רובי אמל לוהק לתפקיד של סטיבן ג'יימסון, נער צעיר אשר לומד בתיכון ועוברת עליו שנה משונה, כאשר הוא שומע בראשו קולות של אישה ומדי ערב הולך לישון במיטתו, אך מתעורר בבית אחר. הוא פוגש בקארה (פייטון ליסט הסקסית והמדהימה ביופיה) וזו מסבירה לו, שהוא שייך לקבוצה של אנשים, אשר נקראים "אנשי המחר", השלב הבא באבולוציה האנושית, ושיש לו כוחות על כגון שיגור עצמי, טלפתיה וטלקניזיס (הזזת חפצים בעזרת מוחו). לקבוצה יש מנהיג בשם ג'ון (לוק מיטשל), שרוצה להשתמש בסטיבן בכדי למצוא את אביו (של סטיבן), רוג'ר, מאחר והלה היה מנהיגם לפני שנעלם 6 שנים קודם לכן. מהצד השני ניצב הארגון "אולטרה" בראשותו של ג'דקיה (מארק פלגרינו), דודו של סטיבן, אשר צד את "אנשי המחר" וגם איש מיסתורי שפועל מאחורי הקלעים עם מטרה משלו.

הבעיה הראשית שצפה כבר מהפרק הראשון: רובי אמל בן 26 והוא כבר לא יכול לגלם את תפקיד של נער בתיכון. עובדה זו גורמת לדמות שלו בתחילת הסדרה להיות לא אמינה. בפרקים שהתרחשו בבית הספר (בנושא הזה אעסוק בהמשך בהרחבה) היה מצחיק מאד לראות אותו מנסה לחזור כמעט עשור לאחור בכדי לגלם את התפקיד של תלמיד תיכון. גם מדלין אמנטוק, אשר מגלמת את דמותה של אסטריד, חברתו הטובה ביותר של סטיבן, נראית מבוגרת לגילה בסדרה (במציאות היא בת 24). כמו כן, סטיבן אמור להיות טיפוס של מנהיג, אבל רובי לא מצליח לשדר את הכריזמה הנחוצה לכך. פייטון מצליחה בכך וגם לוק, אבל לא רובי. כאשר נופלים עם הליהוק של הדמות הראשית כל הסדרה מאבדת מקסמה.

הזכרתי את העובדה שהיו פרקים שהתרחשו בבית הספר. אחת הבעיות היו, שמספר הפרקים שהתרחשו בבית הספר היה קטן מאד. זיכרו, מרבית מהקהל של רשת ה CW מורכב מנערים ונערות צעירים ולכן טבעי, שכאשר עוסקים בנער בתיכון חלק ניכר מהעולם יתרחש בבית הספר או בסביבתו. זו גם אחת הסיבות שהסדרה "סמולוויל" הצליחה כל כך, כאשר בתחילתה היא החזירה את קלארק קנט לימיו כנער בבית הספר. לא כך במקרה הזה. לאחר מספר פרקים בודדים כבר לא רואים את בית הספר ובחצי השני של העונה אפילו לא מזכירים אותו. כתוצאה מכך, הסדרה מפספסת את קהל היעד שלה ופונה אל קהל מבוגר יותר.

הבעיה ?

התסריט של הסדרה לא מספיק איכותי בשביל לפנות לקהל שכזה. הסיבה ש Arrow הצליחה עד כה (בעונה הראשונה יותר, אבל נעזוב את זה כרגע) היא, משום שלמרות שמרכז הסדרה לא מתרכז בנער כפי שהיה במקרה של קלארק קנט ו"סמולוויל", הרי ש Arrow בידלה את עצמה כאפלה יותר, רצינית יותר ובעל תסריט איכותי יותר משאר סדרות הקומיקס שקדמו לה בשנים האחרונות. במקרה של "אנשי המחר" אי אפשר לומר זאת. מדובר על ניסיון להפיק סדרת קומיקס, אך עם אלמנטים רבים של תסריט שאפיינו בעיקר את אופרות הסבון של הרשת.

הדוגמא שמבטאת זאת בצורה הטובה ביותר היא מערכות היחסים בין ארבע הדמויות הראשיות בסדרה. בתחילת העונה אסטריד מאוהבת בסטיבן, אשר רואה בה חברה ומתאהב בקארה, שמצידה צמודה לג'ון מזה זמן רב, אך משיבה אהבה לסטיבן והם שוכבים, אך בכל זאת היא חוזרת לג'ון. במהלך העונה ממשיכים עם המתח המיני בין סטיבן-קארה-ג'ון, ובחצי השני של העונה מוסיפים את אסטריד שוב למעגל, כאשר היא מתאהבת בג'ון, שמחזיר לה אהבה ונפרד מקארה שנראה שנצמדת בפרק סיום העונה לסטיבן (למרות שאין הוכחה ממשית לכך). לא מדובר בתקציר של סדרה בת מספר עונות, אלא של עונה אחת בלבד בת 22 פרקים בלבד !

מבחינת הרעיון, אפשר לומר שדווקא מדובר ברעיון לא רע בכלל, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בתזה שעוסקים בה רבות בעשורים האחרונים, מהו השלב הבא באבולוציה האנושית ? הבעיה הייתה דווקא בישום של הרעיון. צריך לזכור, שמדובר בגרסה אמריקאית לסדרה בריטית משנות השבעים. אני מודה ומתוודה: לא ראיתי את הגרסה הבריטית, אולם במידה והתסריטאים האמריקאים צעדו בעקבות הגרסה הבריטית או שהרעיון הקראטיבי של העונה הראשונה היה שלהם הם טעו בכל מצב. חבל.

בעיה נוספת שהסדרה סובלת ממנה היא ההבדלים התהומיים בין פתיחת עונה לשבעת או אפילו תשעת הפרקים האחרונים שלה. בעוד שבתחילת העונה הסדרה פועלת באיטיות (מהלך נבון) ובונה את הדמויות עושה רושם שבחצי השני של העונה הסדרה עוברת מהילוך ראשון לרביעי כמעט בהינף יד. לא ברור באם ההחלטה הגיעה בעקבות דרישה של מנהלי הרשת לסגור את הסיפור כבר בתום העונה הראשונה, מאחר ובפרקים האחרונים שלה נתוני הרייטינג שלה הציבו את סימן חידושה בספק ואכן היא בוטלה בסופו של דבר בתום העונה הראשונה שלה, אבל החל מפרק 15 קיימת תחושה בקרב הצופים שבכל מקרה מדובר בסיום הסדרה שלה ולכן, גם הניסיון לפתוח סיפור נוסף בדקות האחרונות של העונה נראה מלאכותי. הסדרה סיימה את מה שרצתה להעביר והיא עשתה זאת ב 22 פרקים בלבד, כך שהעובדה שהיא לא חודשה לא באמת משנה. הסיפור שלה נגמר. אולי בשל כך הפרקים האחרונים שהם אינטנסיביים מאד דווקא מהנים, אבל קצב האירועים מהיר מדי.

אז, לראות או לא לראות ?

שני אלמנטים חיוביים בלבד ניתן לקחת מהסדרה: את הרעיון ואת פייטון ליסט המדהימה, אותה הייתי לוקח לכל סדרה, חבל ששלש הניסיונות האחרונים שלה כחלק מקאסט ראשי בסדרות טלוויזיה (Big Shots, Flashforward, The Tomorrow Peoople) הסתיימו לאחר זמן כה קצר.

במידה ואין לכם במה לצפות אתם יכולים לצפות בסדרה, משום שלמעשה היא סוגרת את מרבית מהקצוות של הסיפור ובסך הכל כסדרת קיץ, שלא צריך לחשוב בתקופה זו יותר מדי, היא סבירה. אולם, במידה ועדיין לא צפיתם בה ויש לכם סדרות אחרות ברשימה, צפו בהן. בעוד מספר חודשים תהיה אינפלציה קטנה של סדרות קומיקס והסדרה הזאת תשכח. לא יותר מאיזכור קטן ב"ויקיפדיה".

"אנשי ה...מה ?"....