שלב סיכום עונה: Revolution, עונה ראשונה: מה זה ?

על מעט מאד סדרות ניתן לומר שהן גם "ההצלחה הגדולה ביותר של העונה" ובמשפט שני "האכזבה הגדולה ביותר של העונה". על העונה הראשונה של Revolution ניתן להחיל את המשפט הזה. כמובן, שהסדרה שאומרים עליה את המשפט הנ"ל היא סדרה של רשת NBC, רשת שבשנים האחרונות הורסת כמעט כל סדרה טובה שמתחילה אצלה בסימן טוב ("צ'אק", "גיבורים" ועוד...).

ההתחלה דווקא הייתה טובה. ראשית, הסדרה קיבלה את משבצת השידור הטובה ביותר שסדרה של רשת NBC יכולה לקבל, אחרי התכנית The Voice ואכן, בתחילת דרכה הסדרה הניבה נתונים טובים מאד, אשר נעו סביב ה 3.0 נק' מדד ופרק סיום החצי הראשון הניב נתונים סבירים של 2.8 נק' מדד. אבל ההחלטה הטיפשית של הרשת לצאת להפסקה של ארבעה חודשים הרסה את כל המומנטום שהסדרה יצרה. הכוונה של הרשת הייתה מובנת, הרצון להריץ אותה רק אחרי התכנית The Voice בכדי להניב את הרייטינג הגבוה ביותר שניתן. זה לא עזר והסדרה קרטעה עד קו הסיום שלה. למזלה, ברשת קיצצו שני פרקים מהעונה והציבו את הסדרה על 20 פרקים בלבד. לפי דעתי, במידה וההפקה הייתה מוסיפה שני פרקים נוספים הסדרה הייתה קורסת עוד יותר. 

אבל, לא רק ההפסקה הארוכה פגעה בסדרה. מבחינה קריאטיבית הסדרה לא הייתה פחות מאסון. כאשר מביטים על העונה בכללותה לא ברור בכלל מה היא רצתה להשיג. החלק הראשון, שעוד היה סביר, השיג זאת בעיקר בשל העובדה שהיה מגובש ובעל מטרה: מיילס (בילי בורק), צ'ארלי (טרייסי ספירידאקוס) , ארון (זאק ארת'), מגי (שלאחר מספר פרקים מתה) ונורה (דניאלה אלונזו) יצאו לאתר את דני, אחיה של צ'ארלי, אשר הגנרל סבסטיאן מונרו (דיוויד ליון) חטף בכדי לאלץ את אמו, רייצ'ל (אליזבת' מיטשל), לאפשר לו את היכולת ליצור שוב חשמל. כמו כן, היה ברור מי הם הטובים (החבורה), מיהם הרעים (מונרו ואנשיו).

ואז, בחצי השני של העונה, הכל השתנה. פתאם, לאחר שהחבורה מוצאת את דני והם מצליחים לברוח, הסדרה הפכה להיות גרסה נוספת של "נמלטים" או 24, כאשר כמעט כל פרק הפך להיות הרבה יותר אינטנסיבי. כמו כן, המבנה של עשרת הפרקים לא היה ברור. כיצד הדמויות של טום נוויל (ג'יאנקאלו אלונזו) וג'ייסון (ג'יי.די פארדו) עוברים מצד לצד מספר פעמים לאורך מספר פרקים מצומצם ? זה נראה פשוט לא אמין והצופה כבר לא מצליח לעקוב.

גם הנושאים של עשרת פרקי החצי השני של העונה היו מרוכזים מדי. אי אפשר במהלך זמן כה קצר לטפל בכל כך הרבה נושאים מרכזיים. גם המאבק במונרו, גם המסע של רייצ'ל וארון ל"מגדל", שהיה אמור להיות בעייתי וקשה (ובעיקר ארוך) מסתיים כל כך מהר. וכאשר רייצ'ל וארון מגיעים ל"מגדל" כל הסיפור מסתיים במשך פרק אחד, פרק סיום העונה. הצופה מגלה פערים כל כך גדולים בסיפור ושינויים כל כך תכופים, שלעיתים אולי היה צריך הקדמה לפרק. במידה והיה מדובר בספר ולא בסדרת טלוויזיה, הקורא היה חושב שדילגו על מספר פרקים בדרך. והצופים לא טיפשים, הם מבינים זאת מיד כשהם רואים זאת.

בעיה נוספת שקיימת בעונה זו היא שלא היה ברור לאורך עונה שלמה היכן הסדרה ממקמת את עצמה. בתחילה, ניתן היה לחשוב שמדובר בעוד סדרה פוסט אפוקליפטית. הצופים מבינים שמזה חמש עשרה שנים אין חשמל בעולם ויש מיליציות שהשתלטו על צפון אמריקה ומשליטים את רצונם. כלומר, מדובר במאבק אישי של חבורה של אנשים להציל אדם (דני) ונגד אדם שנראה כפרנואיד ועל גבול המשוגע (הגנרל מונרו), אולם בשלב כלשהו הסדרה מקבלת גוון של מדע בידיוני עם העיסוק בננו טכנולוגיה. לפי דעתי, במידה והצופים היו יודעים שזו אכן תהיה התמה המרכזית של הסדרה רבים לא היו מתיישבים לצפות בה, משום שזו לא סדרה אופיינית לפריים טיים של רשת ברודקאסט. עבור רשת כבלים כגון Syfy זו הייתה סדרה מושלמת, אבל רשת ברודקאסט חייבת סדרה בסגנון אחר. וצופים, שינסו לתת את Lost בתור דוגמא הפוכה. צר לי, אבל דוגמא זו רק תוכיח את צידקתי, משום שהצופים הגיעו לקראת סופה של Lost למצב של אנטגוניזם נגדה.

אז מה בכל זאת כן ניתן להרוויח מהעונה הראשונה של הסדרה ?

אין כמעט ספק, שלפחות בתחילתה, הסדרה הצליחה בעקבות יופיה המדהים של טרייסי ספירידאקוס. שימו לב כיצד הצילומים מחמיאים לה כמעט בכל שוט. היה רצון להבליט את יופיה ובמיוחד את עיניה היפות. קשה לי להאמין שהסדרה הייתה מצליחה, לפחות בתחילת הדרך, לולא היופי של טרייסי. היא נראתה כמו אלה, וכאשר באחד מהפרקים היא נשבתה ומישהו החתים עליה את החותמת של חיילי מונרו כמעט כל מעריצי הסדרה הזדעזעו איתה. וזו גם הבעיה, עד כמה סדרה יכולה להצליח כשזו הופכת להיות המעלה הגדולה ביותר שלה ? מסתבר שלא הרבה.

גם מערכת היחסים שבין מיילס לסבסיטאן מונרו הייתה מעניינת, אולם בעלת חורים כל כך גדולים, שאולי בעונה השנייה ימשיכו להתעסק בה וימלאו את אותם חורים. מספר הפרקים המועט והאינטנסיביות של הפרקים מנע ממנה להתעמק במערכת היחסים הזאת במידה הנחוצה.

אז, לראות או לא לראות ?

הרעיון של הסדרה בעונה זו לא היה מגובש וברור, התסריט היה מפוזר ובעל חורים רבים, המשחק היה בסדר גמור, אם כי נמאס מהבעות הפנים הקפואות של אליזבת' מיטשל. לצפות בסדרה רק עבור שחקנית אחת (טרייסי ספירידאקוס) זה בלתי אפשרי. אז, לצערי, התשובה היא: דלגו על הסדרה. לפחות על פי העונה הראשונה היא לא שווה צפייה.