יום שישי, 28 בפברואר 2014

שלב סיכום עונה: Arrow, עונה ראשונה: החלטה נבונה של הרשת.



רשת ה CW ניצבה בפני בעיה גדולה, כאשר ב 13 במאי 2011 הגיעה הסדרה "סמולוויל" לסיומה. הסדרה הייתה חלק כה נרחב עבור הרשת במשך חמש העונות שקדמו לכך (וגם עבור The WB במשך חמש עונות לפני שהתאחדה UPN והפכה להיות The CW). לאור העובדה, שבשנים האחרונות כל נושא גיבורי העל של חוברות הקומיקס (ספיידרמן, באטמן...) הצליח מאד, ברשת הבינו שהם חייבים סדרה המבוססת על גיבורי על. בסופו של דבר, ברשת החליטו להעניק דווקא את המושכות ל"חץ הירוק". לא נותר לי אלא להוריד בפניהם את הכובע ולהצדיע על החלטה נבונה.

בעוד שהעונה (2014-2013), רשת ABC העלתה סידרה מעולם הקומיקס של "מארוול" אודות "ש.י.ל.ד.", ברשת ה CW הבינו עוד קודם לכן, שלאחר שהם צעדו בדרך של "סמולוויל" במשך עשור חייבים "להמר" על דמות הקומיקס שהיא שונה לחלוטין מדמותו של סופרמן. לא מדובר באנתי תזה לדמותו של סופרמן, אלא לעובדה שבעוד שלסופרמן היו כוחות על, הרי שה"חץ הירוק" עושה הכל בעצמו. הוא חזק מבחינה פיזית, זריז ויורה חיצים מהקשת שלו, אבל הוא לא עושה זאת באמצעות כוחות על, אלא מתוך כישרון אישי ואימונים, ככל הנראה בעת שהיה לכוד על אי במשך חמש שנים, לאחר שספינתו "המלכה גמביט" טבעה בים ואביו התאבד לפניו בכדי שיוכל לשרוד.

החלטה זו גם מתאימה לאופן שבו מציגים, נכון לעכשיו, את הגיבורים בטלוויזיה: יותר אנושיים ופחות מוצגים מעל העם. דוגמא לכך ניתן לראות בטרילוגיה של סרטי באטמן, בעיבוד החדש לסרטי ספיידרמן, וכך גם בגיבורים בסדרות אחרות כגון ג'ון בסדרה "מבוקש לחקירה" או שרלוק הולמס בסדרה "אלמנטרי". מתברר, שהמחשבה הזאת לא הייתה יחודית רק לי, משום שהסדרה הפכה להצלחה גדולה בעונתה הראשונה, ולמעשה לאחת ההצלחות היחידות של עונת 2013-2012. החדשות הללו היו חדשות טובות עבור צופים שאהבו את סדרות הקומיקס, אך במיוחד עבור רשת ה CW, אשר שיוועה להצלחה בשנים האחרונות.

הצלחה נוספת נרשמה גם בליהוק של הדמות הראשית. בעשור של הסדרה "סמולוויל" התוודענו לדמות של ה"חץ הירוק", אך השחקן שגילם את הדמות (ג'סטין הארטלי) נראה יותר כמו נער מלוקק, ופחות הגבר שהדמות צריכה להיות. הבחירה בסטפן האמל הפכה את הסדרה לבוגרת יותר ולאורך העונה הראשונה התברר שהבחירה בו הייתה נכונה, מאחר והוא גילם את הדמות ללא רבב. אדם קר, שבא עם משימה, לבצע את מה שאביו רצה ממנו ו"לנקות" את השגיאות שעשה ברחבי העיר, עם דגש על פושעים.

מאחר ובחרו בסטפן כאוליבר קווין\ה"חץ הירוק", היו חייבים ללהק דמות נשית מעט בוגרת. היות שכך, שחקניות כדוגמת אריקה דוראנס או אפילו קריסטין קרוק לא היו מתאימות היות והן לא מציגות עומק לדמויות שהן מגלמות. (וכן, אני מתחיל לראות כיצד המעריצים שלהן ישר קופצים וטוענים שאני לא יודע על מה אני מדבר ושהן גדולות וכו'...צר לי, אבל אני עומד מאחורי דבריי) הבחירה בקייט קאסידי הייתה סבירה. קייט מוכרת מאד בעולם הטלוויזיוני, כך שלא מדובר בפרצוף חדש כדוגמת קריסטין קרוק, כאשר זו הפציעה לראשונה בסדרה "סמולוויל". מבחינה חיצונית היא מתאימה וגם הכימיה שלה עם סטפן הייתה טובה, אולם הבעיה היחידה שיש לי עם קייט היא, שעושה רושם שברשת "הלכו" על בטוח ולקחו שחקנית שמסתובבת בסדרות שלה כבר כמה שנים ("על טבעי", "מלרוז פלייס", "אחת שיודעת"), כך שיכול להיות שהפרצוף שלה מוכר מדי עבור צופי הרשת. כמו כן, אין לה את מה שהיה לקריסטין קרוק בתחילת דרכה בסדרה "סמולוויל": את היופי המדהים שריתק צופים רבים לצפות בסדרה רק עבורה.

שאר הליהוקים בסדרה היו סבירים ולא יוצאי דופן, פרט מצד אחד למשחקו הנהדר של ג'ון באורמן כמלקום מרלין ולליהוק הגרוע והפלאסטי של קולטון היינס כרוי הארפר, מושא האהבה של תיאה קווין (ווילה הולנד), הזכור לרבים מהסדרה Teen Wolf. מדובר ביפפוף בעל שרירים ולא יותר מכך, משחקו בינוני במקרה הטוב.

בכל מה שקשור לעלילה כדאי לציין מספר הערות. ראשית, טוב עשו בסדרה שכמעט בכל פרק היה נושא אחר. כך מתחילים סדרה, באופן איטי, ולא ממהרים "לזרוק את התותחים הכבדים" מיד. לסדרה היה בעונתה הראשונה סיפור מסגרת: העובדה שאוליבר ניקה את הרחובות מפושעים על פי רשימה של אביו, אך לקראת סוף העונה מתברר לו שמלקום תיכנן משהו גרוע עוד יותר "המשימה" להרוס את אזור ה"גליידס" בו אשתו נרצחה בכדי להקים אותו מחדש, אך למעשה מדובר בנקמה נגד האזור.

אך מצד שני, כל כך הרבה אנשים גילו את זהותו של אוליבר כ"חץ הירוק" כבר בעונה הראשונה: דיגל (דייויד ראמזי) ופליסטי (אמילי בת ריכארד), אשר הופכים להיות המסייעים לאוליבר וכן טומי (קולין דונל) ומלקום מרלין. כמו גם הלנה ברטינלי (ג'סיקה דה גו המדהימה ביופיה). צופי הסדרה "סמולוויל" זוכרים שלקח זמן רב עד אשר דמויות מסוימות גילו את האמת על קלארק, עונות שלמות עברו, ובמקרה הזה קיים חשש שעשו זאת מוקדם מדי, שקידמו את העלילה בצורה מהירה מדי. עד כה זה עבד בצורה טובה, אך הם לא "שרפו" זאת מוקדם מדי ? ימים יגידו.

מבנה הפרקים מזכיר במידה רבה את המבנה של הסדרה Lost, כאשר הפרק נע בשני צירים: מספרים את קורות אוליבר בזמן אמת, אך גם את קורותיו על האי בכדי להראות כיצד אוליבר הפך מנער פלייבוי לגיבור שהוא כיום. לפחות על פי העונה הראשונה זה עבד בצורה טובה, אם כי האט את קצב התקדמות הסיפור, הבעיה יכולה לצוץ אם ימשיכו כך במשך מספר עונות רב, משום שכבר במהלך הצפייה בסדרה Lost ניתן היה לזהות שחיקה בכך, אז לאחר 6 שנים של צפייה בסדרה הנ"ל יכולה להיות בעיה לחזור ולעשות זאת שוב. גם הצופים שלא צפו בסדרה הנ"ל יכולים להתעייף מהסיפור המקביל. נחכה לעונות הבאות בכדי לבחון זאת.

ולבסוף, לאחר עונה ראשונה שהסיפור שסופר בה היה די קר ומנוכר, אך אמין בצורה יחסית, הפרק האחרון סופר בצורה צפויה וקצת "שמאלצית". נכון, מרלין היה מטורף בגלל שרצה לשטח את אזור ה"גליידס", אך הציגו אותו בפרק זה כמעט כמו אדולף היטלר וזה היה מוגזם. גם כל הקטע של תיאה ורוי או שיחת הפרידה של קוונטין לאנס (פול בלאקת'ורן) עם לוראל או של תיאה ורוי הייתה "שמאלצית" ו"קיטשית" מדי, כולל הסצינה האחרונה של אוליבר לצידו של טומי הגוסס. יותר מדי צפוי. אני מבין, שרצו לסגור עונה בצורה חזקה, אך זה היה מוגזם מדי ויותר מדי, במיוחד עבור עונה שנעה כמעט כולה "על מי מנוחות", פחות או יותר.

אז, לראות או לא לראות ?

לראות. גם צופים שלא נהנים מסדרות קומיקס יכולים ליהנות ממנה. מדובר, לפחות בעונה הראשונה, בסדרת קומיקס הכי לא אופיינית לז'אנר. הרמה שלה גבוהה, גם בפרקים שלא עוסקים בסיפור המסגרת. ובעיקר, כיף להעביר איתה 42 דקות מדי שבוע. תנסו לפחות פרק אחד או שניים לפני שאתם מקבלים החלטה סופית לגביה.

3 תגובות:

  1. לא הבנתי עת המשפט הזה: כמלקום מרלין ולליהוק הגרוע והפלאסטי

    השבמחק
  2. כל מה שאמרת פה על העונה השנייה מסתדר בצורה מושלמת בשנייה
    הסיפורים על האי הופכים להיות הדבר הכי חשוב ומעניין בסדרה ואפילו רוי מתחיל לקבל עומק ומטרה לדמות שלו שמוצגת בצורה יותר טובה ומתאימה לשחקן


    קצת חבל לי שהם נמשכו טיפה לז'אנר העל טבעי בעונה השנייה אבל זה לא משהו שהורס את הסדרה לגמריי

    השבמחק
  3. העונה השניה הרבה יותר טובה.

    השבמחק