כאשר הסדרה Psych עלתה לאוויר היא הייתה שונה מאד בנוף הטלוויזיוני. ההומור שלה נתפס כילדותי, ולמען האמת הוא באמת כזה, אך זה גם סוד קסמה. מדובר בסדרה, שאמורה להיות דרמה-קומית, שלא פוחדת להשתמש בהומור של ילדים בתחילת גילאי העשרה. במשך מספר עונות הסדרה שמרה על האיכות שלה, אולם בעונה החמישית החלה ההידרדרות שלה ואחוז ה"פגיעות" בשורות המחץ נפל בצורה חדה מאד. העונה השישית של הסדרה הייתה גם הגרועה ביותר שלה. רבים אולי ינסו לתלות את האשמה בכך שנשבר המתח המיני בין הדמויות של שון ספנסר, שמעמיד פנים שהוא "מדיום", לבין ג'ולייט אוהרה, הבלשית שעובדת לצידו, ולאחר תקופה ארוכה של פלירטוטים הם החלו לצאת אחד עם השני. לצערי, אני לא מסכים עם ההנחה הזאת. הבעיה הגדולה של הסדרה בעונות הללו (בעיקר השישית) הייתה שהתסריט היה צפוי וההומור משומש. לשמחתי הרבה, דווקא העונה השביעית עושה צדק עם הסדרה ומחזירה לה את גאוותה.
יהיו צופים שיטענו, שבשל העובדה שחל משבר במערכת היחסים שבין שון לג'ולייט, לאחר שזו מגלה את האמת אודות שון, נפתחה שוב הדרך עבור התסריטאים, אך גם את התיאוריה הזאת אני שולל. לאחר שניים או שלשה פרקים ראשונים בינוניים, ובהם גם פרק פתיחת העונה בו שון תופס את האיש שניסה לחסל את אביו בתום העונה השישית, לאחר הפרקים הללו הסדרה תופסת תאוצה מבחינת התסריט שלה ומשתפרת כמעט מפרק לפרק, כאשר לא קיים כמעט פרק, אשר מהווה "נפילה" גדולה. נכון, גם הפרקים שבהם שון וג'ולייט חווים את המשבר במערכת היחסים שלהם מסייעים לכך, אך לא מדובר רק בהם, אלא בלפחות שבעה או שמונה פרקים נוספים. ההומור שוב חד ואפילו מצחיק, למרות שחלקו מעט צפוי. ניכר שהתסריטאים הבינו מה הייתה הבעיה שלהם בעונות הקודמות ותיקנו אותה.
האם ניתן לזהות אלמנטים שלילים בעונה זו ?
לצערי, התשובה חיובית. ראשית, לא ברור לי מדוע ברשת USA החליטו לפצל את העונה בצורה שכזאת. הסדרה שידרה מסוף חודש פברואר עד סוף חודש מאי 2014 ארבע עשרה פרקים ואז יצאה ל"חופשה" של יותר משישה חודשים עד לאמצע חודש דצמבר ואז שודר ספיישל של שעה וחצי ובו "מיוזיקל". במידה ורצו לעשות זאת, מדוע לא דחו את עליית הסדרה לחודשי הקיץ ואז הסדרה הייתה מסיימת עונה באזור חודשים אוקטובר-נובמבר והיא לא הייתה זקוקה להפסק כה גדולה בין החלקים השונים. כמו כן, במידה והחליטו על הספיישל, מדוע הוא מתרחש לפני אירועי סוף הפרק ה 14 של העונה ?
נקודה שנייה מגיעה בצורת שאלה: מדוע לעזאזל היה צורך בפרק "מיוזיקל" ? אני מבין שמדובר בפרק ספיישל של חג המולד, אבל לא היה שום צורך בפרק שכזה. כאשר שודר פרק דומה בעונה השישית של הסדרה "באפי קוטלת הערפדים" בתחילת שנות האלפיים הפרק התאים בצורה מופלאה לתוכן ולאותה נקודה בעונה (צופי הסדרה מבינים על מה אני מדבר), אך עושה רושם שהפרק המיוחד הזה הוא גחמה אישית של היוצר ולא היה בו צורך לסיפור העלילה.
בעיה שלישית קיימת עם מגי לוסון. אפשר לראות על שחקנים שהם מגיעים לרוויה לאחר זמן מה בסדרות בהם הם משחקים. המשחק שלהם מקצועי, אבל חדוות החיים שהייתה קיימת בתחילת הדרך כבר לא קיימת שם. וזו בדיוק הבעיה עם מגי לוסון בעונה זו. עושה רושם מצפייה בה, שהיא כבר לא מעוניינת לשחק בסדרה. נכון, היא ניסתה את דרכה לאחר צילומי העונה השביעית של הסדרה, בקומדיה חדשה של רשת ABC, קומדיה שנכשלה ובוטלה באופן מעשי, אבל זו לא הסיבה שאני חושב כך. ניתן לראות שהתנועות שלה מכניות ואוטומטיות. הדמות שלה אמורה להיות קרירה יותר, בוודאי ביחס לדמות מלאת החיים של שון, אך ניתן לראות שאין לה כבר את הניצוץ בעניים שהיה לה בתחילת הדרך (בניגוד לשאר השחקנים שעדיין לא מראים סימנים דומים). ואם כבר מדברים על מגי, מה בדיוק עבר על מעצבי השיער של הסדרה שנתנו לה להעביר עונה שלמה כששיערה נח בצורה כה שלומיאלית ?
לאחר שמסיימים לצפות בעונה השביעית מבינים גם, שהתסריטאים סוגרים את הקצוות שלהם. ג'ולייט מגלה את סודו של שון ולאחר פרידה קלה מקבלת אותו שוב לזרועותיה, הבלש לסיטר נישא למרלו, אהובתו שמשתחררת מהכלא, אביו של שון מוצא אהבה חדשה בזרועותיה של ד"ר ג'ון דיימונד (לורי לחלין), מנתחת פלסטית, ובתום העונה הוא גם חושב לחזור לעבוד בתור בלש פרטי, כלומר מוצא מטרה לחייו. גם גאס חווה בעונה זו מערכת יחסים רצינית עם רייצ'ל (פרמינדר נגרה), אם חד הורית, ובאחד הפרקים גם מקבל מעריצה סקסית בדמות מירנדה שרווד (גרסיל ביאוויס), בעלת תחנת רדיו עשירה שנדלקת עליו. כלומר, מראים שגם גאס התבגר. פרט לסוף העונה, כאשר רואים את הקפטן (קארן נלסון בגילומה של קירסטן נלסון) מאבדת את משרתה להאריס טראוט (אנתוני מייקל הול) וכנראה שצריך לראות כיצד היא מקבלת את משרתה בחזרה, ומציאת אהבה באופן סופי עבור גאס עושה רושם שאין לסדרה הרבה לאן להתקדם (אולי נישואים ו\או ילדים עבור שון וג'ולייט), ולכן גם אין הפתעה גדולה בכך שלעונה השמינית של הסדרה הוזמן מספר פרקים קטן יותר (עשרה במקום שש עשרה שבדרך כלל מוזמנים), עבור מה שנראה כתחנה האחרונה שלה.
אז, לראות או לא לראות ?
לראות. חובבי הסדרה יבחינו בעונה זו בעלייה באיכות הפרקים שלה וישמחו על כך, כמו גם על העובדה שבעונה זו כמעט כל הדמויות נעים קדימה בצורה רצינית. גם צופים שלא חזו בעונות קודמות (המלצה שלי: צפו !) ייהנו מהעונה הנ"ל. נכון, ההומור מעט ילדותי אבל מהנה מאד. כדי לכם לנסות. מה אתם יכולים להפסיד ? אנו קרבים לאקורד הסיום שלה והעונה הזו עושה לה שירות מצוין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה