The Lone Ranger - הפרש הבודד - סרט המתרחש בעקבות דמויות מתוך תוכנית רדיו בעלת אותו שם. הסרט מספר את סיפורו של טונטו (ג'וני דפ) וג'ון ריד (ארמי האמר), כאשר האחרון הופך להיות מעוד עורך דין פצפיסט המאמין בחוק לפורע חוק הפועל לטובת הצדק באמריקה בתקופת המערב הפרוע מחוץ לחוק לאחר שרוצח ידוע רוצח את אחיו, חוטף את גיסתו ובנה ובסיוע חברו פותח במלחמה עם האינדיאנים בכדי להשיג לעצמו כסף ממכרות כרייה.
מדובר בסרט של "דיסני" וככזה מדובר בסרט לכל המשפחה, אם כי למרות שיש מספר קריצות הומוריסטיות, ניתן היה להגדיל את השורות הללו, במיוחד לאור העובדה שמדובר בסרט ארוך (מאד) של 150 דקות !!! בשל העובדה שמדובר בסרט ארוך הוא קצת מעייף והתסריט הכבד לא מסייע לצופה, לעיתים נראה שהוא לא עומד להסתיים. יכול מאד להיות שבשל כך הוא לא היווה הצלחה בקופות, כאשר בקושי כיסה את העלויות. כמו כן, פרט לג'וני דפ, שגונב את ההצגה, למרות שהוא בתחפושת במשך כל הסרט ואפילו קשה לזהותו, שאר השחקנים הראשיים לא מרשימים ובמיוחד ארמי האמר.
השחקנית שהייתה ראויה להרחבת התפקיד שלה הינה רות וילסון (Luther), שגילמה את דמותה של רבקה ריד (גיסתו של ג'ון). רות הינה שחקנית מעולה ובעיקר מרתקת את הצופה כשהיא על המסך (קוראים לזה כריזמה), גם כאשר מדובר בתפקיד קטן יחסי. נכון, שהסיפור התמקד בהירקמות מערכת היחסים בין טונטו לג'ון, אבל ניתן היה למצוא זמן ב 150 דקות להרחיב את התפקיד שלה, במיוחד כשראו את התוצאה הסופית.
אז, לראות או לא לראות ?
אפשר אבל לא חובה לצפות בו. בסיכום הכללי מדובר בסרט עייף, כאשר הדמות הראשית מגולמת על ידי שחקן שהדמות גדולה למידותיו. לא מדובר באחד הסרטים שיזכרו בעוד מספר שנים, אבל להעביר ערב עם החברה או עם המשפחה הוא סביר בהחלט.
Percy Jackson: Sea of Monsters - פרסי ג'קסון וים המפלצות - הסרט השני בסדרה ובו המשך קורותיו של פרסי ג'קסון, בנו של פוסידון ובת אנוש, עובדה שהופכת אותו לחצי אל וחבריו, אנבת', בתה של אתנה וגרובר (סאטיר). בסרט זה פרסי נאלץ לשוב ולהתמודד בלוק, בנו של הרמס (ניית'ן פיליון), אשר רוצה להחזיר לחיים את קרונוס הטיטאן בכדי שהלה יהרוס את אולימפוס, יהרוג את האלים הבכירים וישדרג את המעמד שלו. אל החבורה מצטרף טייסון, בן נוסף של פוסידון שהוא ציקלופ (בעל עין אחת במרכז הפנים). טייסון רוצה להיות חברו של פרסי, אך הלה דוחה אותו מעליו בתחילה ורק לקראת סוף הסרט מגלה שהוא רוצה אותו לצידו. לאחר שבסרט הראשון פרסי ואנבת' היו יריבים על הבכורה הפעם עושה זאת קלאריס (לוואן רמבין), בתו של ארס (אל המלחמה), אך גם היא חוברת בסופו של דבר לפרסי במשימתו.
צריך לציין מספר בעיות ראשוניות שהסרט נתקל בהם. למרות שהסרט הראשון בסדרה הצליח (גם לא מבחינה היסטרית) ובעיקר קיבל תשבחות מהמבקרים לקח למפיקים כארבע שנים להפיק את סרט ההמשך. עובדה זו גרמה לכך שהסרט הצליח פחות בקופות ולכן בהפקה מנסים לזרז את הפקת הסרט השלישי בסדרה.
כמו כן, השפעה נוספת על ההפקה המאוחרת היא שלמרות שכביכול אירועי הסרט מתרחשים זמן לא רב לאחר אירועי הסרט הראשון והגיבורים אמורים להיות בני פחות מעשרים, הרי שבפועל השחקנים התגברו בארבע שנים והם כבר לא נראים כנערים. במיוחד הדברים אמורים לגבי השחקנית היפה (מאד) אלכסנדרה דדריו (אנבת') שהיא כבר בת 27. בהפקה ניסו להצניע זאת על ידי כך שבמקום לראות את שערה היפה נח על גבה חזינו בו קלוע בצמות כמו ילדה קטנה, זה לא עובד ורק מבגר אותה עוד יותר.
קיים גם הבדל גדול בין הסרט הראשון לשני מבחינת האיכות שלו. בעוד שהסרט הראשון הציג מסע אישי ובעיקר הראה פיתוח דמויות בצורה טובה, הרי שהסרט השני נראה מלאכותי ופלסטי, אשר רואים בו יותר מדי אפקטים ופחות תוכן וסיפורים מהסוג הזה כבר ראינו פעמים רבות (לאחרונה בסדרה "אטלנטיס"). הטאץ' האישי של הסרט הראשון נעלם לחלוטין לטובת צילומים יותר ראוותנים וחבל שכך.
לא ברור לי עד כמה הסרט אימץ את הטקסט של הספר שבעקבותיו הוא הופק, אבל המוצר הסופי הוא בינוני מאד, כאשר גם אין כמעט נגיעות הומוריסטיות בסרט וכאשר יש הן כמעט ולא מעלות חיוך על פני הצופה, התוצאה היא סרט כבד מאד. אני מבין שהדמויות מעט בוגרות יותר ממה שהן היו בסרט הראשון, אולם המעבר הוא קיצוני מדי והצופים שחזו בסרט הראשון לא יבינו את השינוי הדרמתי.
ולבסוף, להיכן נעלם פירס ברוסנן ומדוע לוהקה מחדש הדמות שלו ? חבל.
אז, לראות או לא לראות ?
רק בגלל הנאמנות לסרט הראשון ומתוך תקווה שהמפיקים יבינו את הטעויות שעשו בסרט השני לקראת הסרט השלישי (העלילה נפתחת בסוף הסרט השני) אני עדיין ממליץ לצפות בסרט. עבורי, בתור צופה שאהב מאד את הסרט הראשון, הוא היווה אכזבה גדולה.
מדובר בסרט של "דיסני" וככזה מדובר בסרט לכל המשפחה, אם כי למרות שיש מספר קריצות הומוריסטיות, ניתן היה להגדיל את השורות הללו, במיוחד לאור העובדה שמדובר בסרט ארוך (מאד) של 150 דקות !!! בשל העובדה שמדובר בסרט ארוך הוא קצת מעייף והתסריט הכבד לא מסייע לצופה, לעיתים נראה שהוא לא עומד להסתיים. יכול מאד להיות שבשל כך הוא לא היווה הצלחה בקופות, כאשר בקושי כיסה את העלויות. כמו כן, פרט לג'וני דפ, שגונב את ההצגה, למרות שהוא בתחפושת במשך כל הסרט ואפילו קשה לזהותו, שאר השחקנים הראשיים לא מרשימים ובמיוחד ארמי האמר.
השחקנית שהייתה ראויה להרחבת התפקיד שלה הינה רות וילסון (Luther), שגילמה את דמותה של רבקה ריד (גיסתו של ג'ון). רות הינה שחקנית מעולה ובעיקר מרתקת את הצופה כשהיא על המסך (קוראים לזה כריזמה), גם כאשר מדובר בתפקיד קטן יחסי. נכון, שהסיפור התמקד בהירקמות מערכת היחסים בין טונטו לג'ון, אבל ניתן היה למצוא זמן ב 150 דקות להרחיב את התפקיד שלה, במיוחד כשראו את התוצאה הסופית.
אז, לראות או לא לראות ?
אפשר אבל לא חובה לצפות בו. בסיכום הכללי מדובר בסרט עייף, כאשר הדמות הראשית מגולמת על ידי שחקן שהדמות גדולה למידותיו. לא מדובר באחד הסרטים שיזכרו בעוד מספר שנים, אבל להעביר ערב עם החברה או עם המשפחה הוא סביר בהחלט.
Percy Jackson: Sea of Monsters - פרסי ג'קסון וים המפלצות - הסרט השני בסדרה ובו המשך קורותיו של פרסי ג'קסון, בנו של פוסידון ובת אנוש, עובדה שהופכת אותו לחצי אל וחבריו, אנבת', בתה של אתנה וגרובר (סאטיר). בסרט זה פרסי נאלץ לשוב ולהתמודד בלוק, בנו של הרמס (ניית'ן פיליון), אשר רוצה להחזיר לחיים את קרונוס הטיטאן בכדי שהלה יהרוס את אולימפוס, יהרוג את האלים הבכירים וישדרג את המעמד שלו. אל החבורה מצטרף טייסון, בן נוסף של פוסידון שהוא ציקלופ (בעל עין אחת במרכז הפנים). טייסון רוצה להיות חברו של פרסי, אך הלה דוחה אותו מעליו בתחילה ורק לקראת סוף הסרט מגלה שהוא רוצה אותו לצידו. לאחר שבסרט הראשון פרסי ואנבת' היו יריבים על הבכורה הפעם עושה זאת קלאריס (לוואן רמבין), בתו של ארס (אל המלחמה), אך גם היא חוברת בסופו של דבר לפרסי במשימתו.
צריך לציין מספר בעיות ראשוניות שהסרט נתקל בהם. למרות שהסרט הראשון בסדרה הצליח (גם לא מבחינה היסטרית) ובעיקר קיבל תשבחות מהמבקרים לקח למפיקים כארבע שנים להפיק את סרט ההמשך. עובדה זו גרמה לכך שהסרט הצליח פחות בקופות ולכן בהפקה מנסים לזרז את הפקת הסרט השלישי בסדרה.
כמו כן, השפעה נוספת על ההפקה המאוחרת היא שלמרות שכביכול אירועי הסרט מתרחשים זמן לא רב לאחר אירועי הסרט הראשון והגיבורים אמורים להיות בני פחות מעשרים, הרי שבפועל השחקנים התגברו בארבע שנים והם כבר לא נראים כנערים. במיוחד הדברים אמורים לגבי השחקנית היפה (מאד) אלכסנדרה דדריו (אנבת') שהיא כבר בת 27. בהפקה ניסו להצניע זאת על ידי כך שבמקום לראות את שערה היפה נח על גבה חזינו בו קלוע בצמות כמו ילדה קטנה, זה לא עובד ורק מבגר אותה עוד יותר.
קיים גם הבדל גדול בין הסרט הראשון לשני מבחינת האיכות שלו. בעוד שהסרט הראשון הציג מסע אישי ובעיקר הראה פיתוח דמויות בצורה טובה, הרי שהסרט השני נראה מלאכותי ופלסטי, אשר רואים בו יותר מדי אפקטים ופחות תוכן וסיפורים מהסוג הזה כבר ראינו פעמים רבות (לאחרונה בסדרה "אטלנטיס"). הטאץ' האישי של הסרט הראשון נעלם לחלוטין לטובת צילומים יותר ראוותנים וחבל שכך.
לא ברור לי עד כמה הסרט אימץ את הטקסט של הספר שבעקבותיו הוא הופק, אבל המוצר הסופי הוא בינוני מאד, כאשר גם אין כמעט נגיעות הומוריסטיות בסרט וכאשר יש הן כמעט ולא מעלות חיוך על פני הצופה, התוצאה היא סרט כבד מאד. אני מבין שהדמויות מעט בוגרות יותר ממה שהן היו בסרט הראשון, אולם המעבר הוא קיצוני מדי והצופים שחזו בסרט הראשון לא יבינו את השינוי הדרמתי.
ולבסוף, להיכן נעלם פירס ברוסנן ומדוע לוהקה מחדש הדמות שלו ? חבל.
אז, לראות או לא לראות ?
רק בגלל הנאמנות לסרט הראשון ומתוך תקווה שהמפיקים יבינו את הטעויות שעשו בסרט השני לקראת הסרט השלישי (העלילה נפתחת בסוף הסרט השני) אני עדיין ממליץ לצפות בסרט. עבורי, בתור צופה שאהב מאד את הסרט הראשון, הוא היווה אכזבה גדולה.
אני מניח שלא קראת את הספרים?
השבמחקהסרט הראשון בכלל שחט את הספר הראשון, ואת זה הם אומנם נזכרו לתקן בסרט השני עם הנבואה, אבל...
וחוץ מזה, אני די בטוח שהסרט הראשון היה בכלל כישלון בקופות ובמבקרים..
אבל אני שמח שלפחות יעשו עוד סרט שלישי.