יום רביעי, 23 באוקטובר 2013

שלב סיכום עונה: Grimm, עונה שנייה: על מי מנוחות.



רשת NBC ניסתה לפני שנתיים ניסוי מעניין, להעלות סדרה אשר תעסוק באגדות ותהיה מעין גרסה ממוסדת יותר של הרעיונות שהוצגו בסדרה "באפי קוטלת הערפדים". במקום הדמות של באפי הוצגה דמותו של ניק ברקהארט, נצר למשפחות "גרים", אשר במהלך ההיסטוריה קוטלות דמויות שהוצגו בסיפורי האגדות. הניסוי הוגדר כהצלחה ולמרות שהסדרה שודרה ביום שישי היא הצליחה להשיג לעצמה קהל בסיס נאמן שנשאר איתה למרות שברשת ניסו להזיז אותה ממשבצת שידור אחת לשנייה, מהלך שנמשך גם בעונה השנייה. למרות כל זאת, הסדרה שמרה על יציבות (פחות או יותר) ואף חודשה לעונה שלישית.

העונה הראשונה של הסדרה הסתיימה לאחר שאהובתו של ניק, ג'ולייט, כושפה על ידי אחת מהיצורים (אדלינד), בכך שחתול שרט אותה ובכך הכניס אותה לתרדמת. במקביל, משפחות המלוכה העתיקות המשיכו לשלוח יצורים לנסות לחסל את ניק ולהשיג מפתח שנמצא ברשותו.

כבר בתחילת הסיכום כדאי להדגיש אלמנט שלא השתנה מהעונה הראשונה. שני שחקנים ששיחקו בצורה גרועה בעונה הראשונה המשיכו באותה מגמה גם בעונה השנייה. הכוונה היא לביטסי טולוץ', אשר מגלמת את דמותה של ג'ולייט וראסל הומסבי, אשר מגלם את דמותו של האנק, השותף של האנק במשטרת פורטלנד. עוויות הפנים של ביטסי כל כך רבות, שקשה להביט בה, כאשר היא משחקת. יכול מאד להיות שכאשר היא למדה משחק אמרו לה שעוויות פנים משדרות משחק איכותי, הם הטעו אותה. המשחק שלה לא אמין בעליל. וכך גם של ראסל. היה ראוי ללהק שני שחקנים אחרים לדמויות הללו, במיוחד לאחר שניתן לראות שלא נרשמה התקדמות במשחקם מעונה לעונה.

בכל מה שקשור לתוכן של העונה, ניתן להצביע על מספר נקודות מעניינות. הנקודה הראשונה היא, שבסוף העונה הראשונה מישהו מנסה לתקוף את ניק בביתו וברגע האחרון של העונה מתגלה לניק, שאמו, שהוא חשב שמתה, עדיין בחיים. ואולם, לאחר שני פרקי פתיחת העונה, דמותה נעלמת ולא חוזרת, למרות שברור שיש לה אג'נדה משלה. קשה להבין זאת והצופה מחכה שהיא תשוב בכל רגע, אבל זה לא קורה.

הנקודה השנייה מתייחסת לסיפור של ג'ולייט. בסוף העונה הראשונה ג'ולייט נכנסת לתרדמת בשל הכישוף, ורק קפטן רנארד, הבוס של ניק, שהוא גם נצר לאחת ממשפחות המלוכה, מצליח להעיר אותה מאחר ורק נסיך יכול לעשות זאת, אך בעשותו זאת הוא מפתח רגשות כלפי ג'ולייט והיא כלפיו, כאשר היא שוכחת לחלוטין את ניק. ואני שואל, הרעיון נחמד, אבל "למרוח" אותו על פני עונה שלמה של 22 פרקים ? אני בעד לבנות סיפור, אך זה נמשך יותר מדי זמן. וכאשר היא נזכרת בניק הוא מקבל אותה כאילו לא קרה דבר רק בגלל שלא הפסיק לאהוב אותה ?

כמו כן, לפני שנכנסה לתרדמת ג'ולייט לא הייתה מודעת למעשיו של ניק, אבל לאחר שהאמת מתגלה בפניה לקראת סוף העונה, היא פשוט מקבלת את זה ? בלי שום בעיות ? קצת לא אמין, הייתי אומר.

נקודה שלישית שראוי להעלות היא, שבעוד שבעונה הראשונה אף אחד מסביבו של ניק לא היה מודע למעשיו של ניק, חוץ ממונרו שהוא "בלוטבאד" (זאב) ואילו בתום העונה השנייה כבר יש חבורה שלמה שיודעת הכל. האנק מגלה את האמת ולאחר זעזוע ראשוני מקבל זאת, קפטן ריינארד מגלה הכל לניק והופך למעין חלק מהחבורה כי יש להם מטרות זהות ולבסוף גם ג'ולייט, כאשר בחבורה נמצאת גם רוזלי (פוקסבאו), שאחראית על שיקויים ומצליחה לסייע בעת צרה והיא גם הופכת להיות החברה של מונרו. ואני אומר, אני בעד להכניס אנשים בסוד העניינים, אבל את כולם בעונה אחת ? דווקא את הנקודה הזאת היה צריך למתוח קצת יותר.

הסיבה שהכניסו גם את קפטן ריינארד לחבורה הייתה שניסו להראות שיש אויב משותף לכולם: משפחות המלוכה ובמיוחד אריק (ג'יימס פראיין), אחיו למחצה של הקפטן, שבסוף העונה גם מצליח ללכוד את ניק לאחר תחבולה ערמומית שכוללת אדם שיכול להפוך אנשים למעין זומבים. הרעיון נחמד, אבל גורם לכך שהעונה השלישית חייבת להעביר הילוך בכל מה שקשור להתקדמות העלילה המרכזית.

וכאן אנו מגיעים לנקודה המרכזית שברצוני להעיר לגבי העונה השנייה. למרות נקודות מסוימות במהלך העונה שהיו יותר מעניינות, בעיקר בכל מה שקשור למערכת היחסים בין ניק לג'ולייט, הרי שכמעט בכל העונה אין נקודות שיא והיא מתנהלת על מי מנוחות. האנק עומד לגלות על ניק ? אז מגלים את האמת. ג'ולייט מגלה את האמת על ניק ? אז היא בסדר עם זה. קפטן ריינארד נמשך לג'ולייט בגלל כישוף (וגם היא אליו) ? אז הכל מסתדר ומוצאים שיקוי שיסדר הכל. אמא של ניק "חוזרת מהמתים" ? אז היא נשארת לשני פרקים ועוזבת. אין התקדמות משמעותית של הסיפור, עד אשר מגיעים לפרק האחרון של העונה. היה ראוי לפתח את הסיפור מעט יותר, אולי כפי שעשו לדמות של אדילנד (קלייר קופה), אשר שוכבת עם אריק ואחיו בכדי להיכנס להריון, אשר יוכל להבטיח לה את החזרת כוחותיה, כוחות ש"הגרים" (ניק) לקח ממנה.

אז, לראות או לא לראות ?

אפשר לראות. הצופים שאוהבים את הז'אנר יוכלו אולי ליהנות מהעונה השנייה של הסדרה, אם כי לעיתים נראה לי שהסדרה הופכת ליותר אופרת סבון בסגנון "על טבעי" מאשר לסדרה שעוסקת באגדות. הצופים מקבלים בדיוק מה שהם מצפים ולא יותר מכך. עוד מאותו דבר. בשל כך, העונה השלישית של הסדרה כל כך חשובה, משום שבמידה והמגמה תישמר גם בעונה השלישית היא תהפוך למשעממת. מעניין יהיה לראות אם בהפקה הפנימו את הלקחים.

2 תגובות:

  1. אני דווקא חושבת שהעונה השניה היתה טובה מאוד. ואני שמחה שלא פיתחו יותר מדי את הרעיון של אדילנד, אם כבר דיברת על משחק גרוע, השחקנית הזאת לא יודעת לשחק.

    השבמחק
  2. ניתוח מרתק, אם כי אני חולק עליך בנקודות מסוימות,
    1 אני חושב שג'וליט שחקנית מעולה, נכון שהבעות פנים מוגזמות מעידות על כושר משחק ירוד ואם
    הייתה משחקת כדמות אחרת הביקורת היתה נכונה, אבל במקרה הנוכחי חלק מהאופי של ג'ולייט בסדרה כפי שהוא בא לידי ביטוי הוא אשה נרגשת שמחצינה רגשות, אז נכון הבעות פנים כאלה אינן מעידות (בכללי)על כשרון משחק אבל כאן הם מתאימות לדמות הנשית ומחצינת הרגשות של ג'ולייט
    2 אני חושב שהחשפות הסביבה לדבר היותו של ניק ''גרים'' היתה נכונה מבחינת התקדמות הסדרה לאחר שבמשך זמן רב מראים איך ג'ולייט מבולבלת ותוהה מהו עיסוקו של בעלה כתוצאה מביקור יצורים בביתה וכו', אם זה היה נמשך כך זמן רב זה היה הופך קרוב לדמות A מסדרת ''שקרניות'' שההפקה עייפה את הצופים בהמתנה לחשיפתה(נכון לא בדיוק אותו דבר),
    לסיום אני חושב שאפשר לתת קרדיט למפיקים על סדרה די מקורית ומענינת, תודה רבה,

    השבמחק