יום שלישי, 9 ביולי 2013

שלב סיכום עונה: Father Brown, עונה ראשונה: מתבוססת בבינוניות.



Father Brown הינה דרמה אנגלית, אשר הופקה בעקבות דמות בסיפורים קצרים, אשר נכתבו בסוף המאה ה 19 ותחילת המאה העשרים על ידי הסופר ג'ק צ'סטרטון, אודות האב בראון (מארק וויליאמס), כומר בעיירה, שהתחביב שלו הוא לפתור תעלומות ועושה רושם שהן לא מפסיקות להופיע סביבו. בספרים, האירועים התרחשו בתחילת המאה העשרים, אך בסדרה, האירועים מתרחשים בשנות החמישים של המאה העשרים. הכומר החביב מסתייע במנהלת הכספים, גברת מקארתי (סורשה קיוזאק), שהיא יותר טרחנית ממסייעת, עוזרת בית בשם סוזן ג'סינסקי (קאסיה קולצ'ק), שהיא גם מהגרת פולניה, ונהג בשם סיד קארטר (אלכס פרייס), שגם נוהג לגנוב מדי פעם ודי להוט אחר סוזן.

לכאורה, ראינו סדרות וסרטים בריטיים רבים, אשר הציגו מבנה דומה של הסיפור, פחות או יותר. הכוונה היא, לסיפורי מתח המתרחשים בעיירות בריטיות, כאשר רק לאחרונה ניתן לציין את הסדרה "רציחות במידסומר" המעולה. וזאת גם הבעיה הגדולה של הסדרה. אחרי שטעמנו מהאיכות המופלאה של סדרות כגון "פוארו" ואפילו "רציחות במידסומר", התחושה כאשר צופים בסדרה הזאת היא של חזרה אחורה, אל הבינוניות.

התסריט של הסדרה לא מתעלה לרמה גבוהה ולמעט הפרק האחרון של העונה (העונה הראשונה הורכבה מעשרה פרקים) לא ניתן היה לציין אפילו פרק אחד שנותר חקוק בזיכרון של הצופה, כאשר הוא מסיים לצפות בפרק. ארבעים וחמש הדקות של הפרקים עוברים בנעימים, אם כי הצופים שראו סדרת מתח אחת או שתיים בימי חייהם מגלים מהר מאד מי הוא הנבל התורן בכל פרק וכיצד בוצע הפשע עוד לפני שהפתרון מתגלה בסוף הפרק.

בעיה נוספת היא, שאין סיפור מסגרת לסדרה ומלבד הפרק האחרון (זהירות ספוילר) בו הפושע נעלם ולא נתפס, אין המשכיות וכל פרק עומד בפני עצמו. אולי ניתן רק לסייג זאת בכך, שבהפקה משמרים מעין מתח מיני בין הדמויות של סוזן וסיד, אך גם זה קורה אולי במשך עשרים דקות במהלך כל עשרת הפרקים של העונה הראשונה ביחד ולפעמים עוברים פרקים שלמים מבלי להתייחס לכך.

כמו כן, הדמות של האב בראון חסרת כריזמה ולא מצליחה ליצור אהדה. יכול מאד להיות שמדובר בליהוק של וויליאמס לתפקיד, אך סביר להניח שבחרו בגרסה שקרובה לתיאור הדמות בספרים (עלי להודות שלא קראתי אותם) ולכן אין לבוא אליהם בטענות (אלא אם לא כך הם פני הדברים) ולאחר שרואים פרק או שניים של "פוארו" מבינים מהר מאד את ההבדל בין הדמויות המרכזיות וגם כאשר הוא פותר את התעלומה הצופה לא כל כך מתרגש. לא עוזרת העובדה שבתור כומר לא מייצרים עבורו מתח מיני עם אף אחת מהדמויות הנשיות.

ולבסוף, חייבים לציין כי בין השנים 1987 ל 1991 שודרו שלש עונות של הסדרה האמריקאית Father Dowling Mysteries, אשר במרכזה עמד האב דאולינג (טום בוסלי), שנעזר בנזירה סטפני אוסקוסקי (טרייסי נילסן) בכדי לפתור פרשיות כמו הדמות אותה כה העריץ, שרלוק הולמס. קוראי הבלוג שלי בוודאי מודעים לכך, שאני חושב שהדרמות הבריטיות טובות יותר ממקבילותיהן האמריקאיות, אולם במקרה הנ"ל עלי להיות כן ולהודות: הפורמאט האמריקאי היה עדיף בהרבה. למרות שלכאורה, יכול מאד להיות שהדמויות נבנו על ידי תסריטאי שקרא את הספרים של צ'סטרטון, הרי שהתסריטאים של הגרסה האמריקאית היו טובים ומעניינים הרבה יותר.

אז, לראות או לא לראות ?

רק אם נגמרו לכם הסדרות והסרטים לראות ואין לכם מה לעשות, משום שכמו כל סדרה בריטית, לפחות רמת המשחק של השחקנים גבוהה. כל השאר צריכים לדלג על הסדרה ולעבור לבאה בתור. כמו כן, ניתן לסמוך על הבריטים שיפיקו סדרות נוספות בסגנון הנ"ל, כאשר לאחרונה הם גם החזירו את הסדרה "ג'ונתן קריק" המופלאה מהקפאה ארוכה, נקווה שהסדרה הבאה תהיה טובה יותר.

2 תגובות:

  1. תודה על הביקורת.
    Father Dowling היתה סדרה מעולה.

    השבמחק
  2. כל הכבוד לך על יקירת הבלוג ''tylor swift'',חולה עליה אחת הזמרות שבאמת מצליחה לרגש ולהוציא שירים מעולים, הבאה avril lavinge ?
    ושאלה, גם אתה חושב שסוכן מחוק כבר משעממת ולא מצליחה לעורר עניין בצופים שלה אפילו בעונה האחרונה ?

    השבמחק