ניתן היה לחשוב שבהפקה של הסדרה White Collar למדו את הלקחים של העונה השלישית הבינונית ויישמו אותם בעונה הרביעית. צר לי לומר זאת, אך לא רק שבהפקת הסדרה לא למדו לקחים, הם צעדו צעד אחד לאחור ואף פיספסו את הנקודות שיכלו לשנות את המומנטום של הסדרה לכיוון טוב יותר.
אין כמעט ספק שהמנוע של הסדרה הוא מערכת היחסים של ניל קאפרי, אמן הונאות שנתפס ועתה משמש כיועץ עבור ה F.B.I, לבין פיטר בורק, סוכן ה F.B.I, שתפס אותו ועתה גם האחראי עליו. בעונות 1 ו 2 היה קיים עוד משחק של חתול ועכבר בין השניים, ומשחק זה גרם לסדרה להתרומם ולהפוך לאיכותית ומהנה. בעונה השלישית חלה שחיקה במערכת היחסים הזאת, למרות שכביכול פיטר ניסה לתפוס את ניל על כך שהוא היה אחראי לגניבת אוצר נאצי גדול. העונה הרביעית רשמה הידרדרות גדולה יותר, כאשר בשלב מסוים ניל אפילו מתייחס לפיטר כמעין דמות אב ואף אומר לג'יימס (טריט וויליאמס), אביו האמיתי, שפיטר היה לו יותר לאב מאשר הוא והיה עבורו כאשר היה צריך אותו, וזאת בניגוד לאביו. בכך הסדרה איבדה את החלק המרכזי שמניע אותה.
ניתן היה לראות את ההבדלים בין שני הפרקים הראשונים של העונה, אשר היו הפרקים הטובים ביותר של העונה, היחידים שהיו ברמה גבוהה, ושאר העונה. בסוף העונה השלישית ניל ומוזי, חברו ואיש סודו של ניל, בורחים לאי, שם הם רוצים לחיות בנוחות עם האוצר שבידיהם. בשני הפרקים אנו חוזים כיצד ה F.B.I מנסים לתפוס את השניים, בעוד פיטר מנסה להציל את ניל. במקום להפוך את העונה כולה למרדף אחר ניל ולחזרה של מערכת היחסים של חתול ועכבר, אשר הייתה כה אפקטיבית, הסיפור נגמר לאחר שני פרקים בלבד ואנו חוזרים לצפות באותה שגרה משעממת בה ניל מסייע ל F.B.I, כאשר פיטר לידו.
פיספוס נוסף של ההפקה נרשם גם בעלילה המרכזית של העונה. העונה כולה סבבה סביב הניסיון של ניל ומוזי (ואח"כ גם פיטר) למצוא את תיבת הראיות של אלן, אשה שהייתה מעין אם שנייה עבור ניל כשגדל ועתה היא נרצחת, ראיות האמורות לספר את הסיפור של מה בדיוק קרה לאביו של ניל לפני 30 שנה. ג'יימס טוען בפני ניל שהפלילו אותו ברצח שוטר, אבל מבקש ממנו לשמור על זהותו בסוד ולא להודיע לאף אחד. לקראת תום החצי הראשון של העונה, פיטר ניגש אל ג'יימס ומדבר איתו ובשל כך מבריח את ג'יימס מהעיר. ניל זועם על כך וטוען שלמרות שהוא ימשיך לסייע ל F.B.I, מערכת היחסים שלהם הסתיימה. במקום לנסות ולפתח את החור במערכת היחסים בין ניל ופיטר, לראות כיצד ניל אולי יוצא מדעתו ופונה לצד היותר קרימינלי שלו, פותרים זאת כמעט לאחר פרק אחד וחוזרים בחזרה לאותו מבנה שלא עובד בצורה טובה ויוצר תסריט בינוני, אשר לא מצליח להתעלות.
יתרה מכך, כל סיפור המסגרת של העונה היה משעמם. כמה פעמים ראינו סיפורים על בן שרוצה לבנות קשר עם אביו שנעלם לפני הרבה זמן ? לא היה שום חדש ברעיון, הוא היה ממוחזר ודי משעמם. נכון, הפרק האחרון בו מתגלה (זהירות ספויילר) שג'יימס למעשה כן רצח את אותו שוטר ועתה הוא גם רוצח סנאטור אמריקאי בשם פראט, אשר היה אחראי לרדיפתו במשך כל כך הרבה שנים, הפרק בו פיטר מואשם ברצח אותו סנאטור, היה פרק מעניין יותר, אבל עדיין הסיפור הכללי של העונה לא היה מספיק חזק בכדי לשמור על עניינו של הצופה הממוצע.
בעיה כללית שניתן היה להבחין בה בעונה זו היא היעדר דמויות נשיות מרכזיות. קשה לומר זאת, אך מדובר בסדרה גברית מאד, שבה הנשים הן רק צוות מסייע. נכון, מרשה תומפסון מגלמת את דמותה של דיאנה והיא בצוות של פיטר ב F.B.I, אך מדובר בתפקיד קטן מאד. ציפיתי שבהפקה יבינו את הטעות שלהם ויגדילו את תפקידה של טיפני אמבר טיסן כאליזבת בורק, אשתו של פיטר, אך הם לא עשו זאת. הם גם ויתרו על האפשרות להשאיר את דמותה של אלכס האנטר, אמנית הונאות, ליותר מפרק אחד, פיספוס נוסף של צוות ההפקה. ניתן היה לראות כיצד הדמות שלה מעניינת הרבה יותר מדמותה של שרה אליס (הילארי ברטון), שגם היא לא קיבלה העונה יותר מדי דקות וגם כשקיבלה לא השפיעה יותר מדי. אולי הופעתה של אמילי פרוקטר בשני פרקי סיום העונה כאחראית על מחלקת צווארון לבן בניו יורק תבשר שינוי מגמה, נחכה ונראה.
אז, לראות או לא לראות ?
אפשר לראות, אך לא יקרה דבר אם תוותרו על הצפייה בעונה. העונה הרביעית של White Collar מאכזבת מאד ומתבוססת בבינוניות שלה במקרה הטוב. בהפקה יעשו בחכמה אם יחזירו את דמותה של אלכס האנטר וישאירו אותה כחלק מהקאסט הראשי. עצוב לראות שבעוד שהסדרה Covert Affaris, אשר החלה את דרכה שנה לאחר ש White Collar עלתה לאוויר, משתפרת מעונה לעונה, הרי ש White Collar רק מדרדרת מעונה לעונה ועד כה, העונה הרביעית היא הגרועה מכולן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה