שלב סיכום עונה: אליפים, עונה שנייה: כך הורסים רעיון.

לפני כשנתיים, עלתה בלווין (YES) הסדרה אליפים, אשר סיפרה את קורות התלמידים בשנה הראשונה בפנימיית בית הספר "גנות" (תלמידי שנה ראשונה נקראים "אליפים") ומאבקם בתלמידי השנה הרביעית והאחרונה (ששמם היה "דלידים"). מדובר היה בעיבוד לספרה המופלא של אסתר שטרייט וורצל. הסדרה הצליחה והוחלט להעניק לה עונה שנייה, אשר שודרה בשנה שעברה. עונה זו כבר לא הייתה עיבוד טלוויזיוני לספר, אלא תסריט עצמאי. לכן גם בפתיח נכתב שהעונה נכתבה "בהשראת הספר". ואיזה הבדל גדול ניתן למצוא בין שתי העונות.

העונה השנייה מסתובבת סביב סמדר (אורנה פיטוסי), אשר מונחתת על מנהלת בית הספר על ידי משרד החינוך בכדי לייעל את בית הספר ולהוציא אותו מהבעיות הכספיות שליוו אותו בשנים האחרונות. לימים מתברר שלסמדר יש תוכנית משלה עבור בית הספר והיא, להפוך אותו לבית ספר פרטי בנהלתה עבור האלפיון העליון במדינה. לשם כך היא תעשה הכל: תפליל את חנה, מנהלת בית הספר, במעילה, תפטר שני מדריכים שהתנגדו לה (פיני ואמוץ) ותחבור ל"דליד" מרושע בשם דינר, אשר נשאר שנה נוספת בבית הספר.

היו גם שינויים פרסנוליים בקאסט התלמידים. מרבית שכבת ה"דלידים" שנצפתה בעונה הראשונה, עזבה ונותרו רק שניים: אמוץ, אשר הפך למדריך בבית הספר, ודינר. כמו כן, הגיעו שלשה תלמידים חדשים בשם שירי (אינה בקלמן), קטי (נעה פרידמן) וברמן (יהלי סער) אל שכבת ה"בטיחים", כלומר אל ה"אליפים" משנה שעברה שעלו כיתה. במקביל ניצה (שני אביב), עזבה והפציעה רק לזמן קצר באמצע העונה. במסגרת ההנהלה, מצטרפת עדן (רוני דואני) בשנתה הראשונה כמדריכה.

במהלך העונה דינר עושה ככל יכולתו לסכסך ולשבור את שכבת ה"בטיחים", אשר גרמו לו להישאר שנה נוספת בבית הספר. במקביל, שלשת התלמידים החדשים מתנגשים עם התלמידים הוותיקים ורק בחצי השני של העונה העניינים ביניהם מסתדרים, אולם אז יוצאת לפועל התוכנית של סמדר והם בבעיה נוספת.

לפני שאציין את המגרעות של העונה, כדאי לציין את האלמנטים החיוביים שבה. אין לי כמעט ספק שמבחינת הקאסט בסדרות הנוער מדובר בקאסט האיכותי ביותר, במיוחד בהשוואה ל"חצויה" או "החולמים" ו"גאליס". נכון, אין להם כוכבי על כמו יון תומרקין או ידידיה ויטל, אך רמת המשחק של השחקנים הכללית עולה על רמת המשחק של המתחרים שלה. מהבחינה הזאת יוצאת דופן היא רוני דואני. אין ספק שהיא זמרת מוכשרת (לפלח מאזינים מסוים) וגם מנחת טלוויזיה טובה, אך שחקנית היא לא וחבל שהמלהקים, במקום לנצל את העובדה שדואני כבולה בחוזה אל הרשת ולכן מחויבת לפרויקטים של הערוץ, החליטו ללכת בדרך הקלה. יכול להיות שהם ניסו לעשות איתה את מה שעשו עם עדי הימלבלוי ב"דאוס", אך זה לא כל כך עבד, משום שהימלבלוי הגיעה אחרי שלש שנים של "השמיניה" ואילו דואני די "ירוקה" בתחום.

האלמנט החיובי הנוסף הוא, הוספת הדמויות החדשות של שירי, קטי וברמן, אשר הוסיפו לעלילה ובעיקר בחצי הראשון של העונה היו מעניינות ביותר.

הבעיות בעונה זו של הסדרה היו רבות, אתעכב רק על המרכזיות. הבה נתחיל עם הרעיון הכללי והתסריט. הייתה הרגשה במהלך העונה, שצופים שוב בסרט "החומה", או בסרט מרדני אחר. טוב שלא קראו לסדרה "המורדים" ושחלק מהדמויות היו מקימים להקה. העונה הראשונה הביאה רעיון חדשני ואילו העונה השנייה של ה"אליפים" שחזרה חומרים מכל כך הרבה סדרות אחרות.

השחזור הגדול ביותר היה מערכת היחסים שבין עדן המדריכה לדינר ה"דליד". הנושא הזה מוצה בכל סדרת נוער אפשרית, החל מ"דוסון קריק" ועד ל"סקינס". הבעיה הייתה גדולה יותר בשל חוסר יכולתה של רוני דואני לשחק ולכן כל הרעיון נראה גרוע במיוחד. הבעיה של דואני החמירה כאשר היא שיחקה ליד עידו ברטל המנוסה (שרואים אותו כמעט בכל סדרה), אשר גילם את דמותו של אמוץ, אליו היא, בסופו של דבר, חוברת.

בעיה מרכזית שניתן היה לראות הייתה מה שעשו לדמות של רוני מצגר, הבן של ראש הממשלה. בעונה הראשונה הפכו את דמותו של רוני למנהיג ובעיקר לקול המצפון של השכבה ולמעשה של הסדרה כולה. בעונה השנייה שברו את הדמות לחלוטין. בתחילה, הפכו אותו ללא מוסרי בכך שנשמע לבקשתה של אילנה חברתו לנקום בתלמידים החדשים בהם היא חשדה שנטפלו אליה, אך כאשר במקומם נפגעת הדס, חברתם הטובה, השניים שותקים ואיכשהו הבעיה המוסרית נופלת על רוני, עד כדי כך שאילנה נפרדת ממנו.

בחצי השני של העונה השבירה של הדמות של רוני נמשכת על ידי כך, שכביכול בעקבות רצון לנקמה באילנה, שמתחילה לצאת עם דינר המניפולטיבי, הוא הופך לאט לאט לכלי שרת בידי סמדר. רק לקראת סוף העונה (שניים וחצי פרקים לפני הסוף) הוא מבין את טעותו.

אתם בוודאי שואלים מדוע זה חשוב ? משום שכל תסריטאי מתחיל יודע שכאשר אתה מבסס דמות בתור הדמות המרכזית והמנהיגה של הסדרה, ברגע שקיימת סטייה ממנה, זה משליך מהר מאד על מבנה הסדרה. ראו זאת בצורה טובה מאד כבר בסדרת הנוער האולטימטיבית, 90210 המקורית, כאשר ברנדון נחשב למצפון של הסדרה ובאחת העלילות גרמו לו לבגוד בקלי, החברה שלו. המעשה עורר את כעס המעריצים, אשר טענו שברנדון מעולם לא היה עושה זאת. עכשיו, אי אפשר להגיד שהוא באמת לא היה עושה זאת, אך ב 90210 ציירו זאת בצורה שכזאת ולכן הזעזוע היה גדול. נכון, יש לכך אפקט לשניים או שלשה פרקים, אך לטווח הארוך מדובר בבעיה עבור הצופים. מדובר במצב דומה גם "באליפים" ובדמות של רוני. אי אפשר להגיד שהעונה נכתבה בהשראת הספר של אסתר שטרייט וורצל ולהפוך את עורה של הדמות, בניגוד גמור לאופי שלה בעונה הראשונה.

כיצד פתרו זאת בהפקה ? בסוף העונה רוני מבין את הטעות שלו וחוזר להיות הרוני המוכר שכולם אוהבים. נו באמת, מישהו באמת מאמין לשטויות הללו ? איך אפשר שבמשך עונה שלמה גורמים לדמות שלו להיהרס מבחינה תדמיתית ובמשך עשר דקות פותרים זאת ? זה נראה כל כך עלוב ולא אמין.

ואם כבר מדברים על סוף העונה. כבר ציינתי בביקורות קודמות שבכדי לסגור סיפור צריך לעשות בצורה איטית ומבוקרת. אי אפשר שבפרק האחרון של העונה פתאם דוידי ושירי, אשר היו מסוכסכים במשך זמן רב לאחר ששירי גילתה שהוא הלשין עליה לסמדר שהיא ירתה בברמן, אי אפשר שהם יחזרו פתאם להיות ביחד. נכון, רואים תהליך קצר, אך בשלש שניות הסיפור נגמר.

גם הסיפור של רוני ואילנה נסגר בצורה מלאכותית. במשך כמעט חצי עונה אילנה כועסת על רוני והשניים גם נפרדים, אילנה יוצאת עם דינר וכמעט בכל משפט שני היא מבקרת את רוני, ואילו בשתי הדקות האחרונות של העונה מוצאים אותם על ערימת החציר בה ראינו אותם בפרק פתיחת העונה, כאשר הם אוחזים ידיים. כלומר, המעגל נסגר והם, ככל הנראה, שוב ביחד. זה רציני ? כך סוגרים סיפור בין דמויות ? בלי הכנה ? פתאם היא סלחה לו על כל מה שהוא עשה בחצי השני של העונה והוא סלח לה על זה שהיא יצאה עם דינר בלי שום מילה ? לא אמין.

ואם כבר מדברים על סיום לא אמין, מה שעשו עם הדמות של דינר היה פשוט בדיחה. במשך עונה שלמה דינר עושה ל"בטיחים" את המוות ומסכסך בלי סוף, מתמרן בלי סוף אפילו את סמדר המנהלת עמה הוא עובד בשיתוף בכדי להפוך את בית הספר לבית ספר פרטי. שני פרקים לפני הסוף הוא אפילו מתוודה בפני אילנה שהוא שיחק בה וב"בטיחים" במשך שנה שלמה. ואז, בפרק וחצי האחרון הוא מחליט שהוא שוב מאוהב באילנה ורוצה לעזור לבית הספר ? אין שום אינדיקציה למהפך שעובר עליו בחצי יום. ואי אפשר להגיד שלא היו מספיק פרקים לעשות זאת, משום שהעונה השנייה, כמו הראשונה, הכילה 60 פרקים, כך שהתסריטאית הראשית יכלה ליצור את התהליך והייתה חייבת לעשות זאת. והיא לא עשתה זאת.

אז, לראות או לא לראות ?
בשל העובדה שסגרו את הסופים של כמעט כל הדמויות וכמעט לכולם (חוץ מדינר וברמן) יש בני ובנות זוג, זה אומר שהעונה השלישית, שכבר אושרה לסדרה, תתחיל את הכל מחדש. איך רוני אומר בפרק סיום העונה ? מעניין מה יקרה כשהם יהיו "ג'מילים" (תלמידי שנה שלישית). לפי דעתי, הסדרה תהפוך כבר לאופרת סבון, ולא במובן הטוב של המילה. חבל, העונה הראשונה שלה הייתה טובה מאד ואילו העונה השנייה הרסה את הרעיון והורידה אותו ברמה. לפחות הם יכולים להתנחם בעובדה שיש להם שחקנים טובים. בעצם, אני לא יודע אם זה מנחם את הצופים, שלפי דעתי צריכים לשאוף ליותר. אני יודע שאני שואף לכך.