ביקורת: Falcon, עונה ראשונה, פרקים 4-1: קצת פחות מבסדר.

בשנה שעברה שודרה הסדרה Zen, אודות שוטר במשטרת רומא אשר נלחם בשחיתות ופותר פרשיות סבוכות. הסדרה בוטלה לאחר 3 סרטי טלוויזיה של העונה הראשונה, אולם נראה שיש לה יורשת: Falcon, אשר מספרת את קורות חבייר פלקון (מרטין קאסוקס), בלש במשטרה בספרד, אשר חייו המקצועיים והאישיים נפגעים בשל אירועים מעברו, שחוזרים בכדי לרדוף אותו.

קוראי הבלוג שלי בוודאי קראו את הביקורת על Zen, ואלו שלא עשו זאת מוזמנים לקרוא, והם זוכרים שלמרות שהסדרה לא זכתה לעונה שנייה הרי שלטעמי היא הייתה סדרה מוצלחת למדי. לצערי, Falcon לא מגיעה לרמתה. מדובר בפיספוס גדול מאד.

לכאורה, מדובר על מבנה דומה של הדרמה, כשעה וחצי של סיפור, אם כי במקרה של פלקון הרעיון מסופר על גבי 2 פרקים של כ 45 דקות כל אחד ולא כסרט טלוויזיה באורך של שעה וחצי, אבל המוצר לא מתעלה לרמה גבוהה והבעיה נעוצה בעיקר בתסריט והבעיה גדולה יותר מאחר והרעיונות לסיפורים דווקא מעניינים מאד.

רוצים דוגמאות ?

בסיפור הראשון, פלקון מחפש אחר רוצח אכזרי, אשר מטיל מום בקורבן ואח"כ מתברר שיש קרבנות נוספים, הרוצח מתברר כחמקמק וכאחד שלא עושה שגיאות, אולם בעשר הדקות האחרונות של הסיפור מתברר לפתע שהוא גם אנושי ועושה שגיאות ולבסוף מתאבד לאחר שכבר הכניע את פלקון ואף גרם לו ליסורים.

לאחר שבסיפור הראשון העלילה נעה במהירות, הרי שבסיפור השני, כאשר פלקון חוזר לתפקידו כשלשה חודשים לאחר אירועי הסיפור הראשון, בכדי לחקור מקרה רצח של איש עסקים, העלילה כבר מעיקה ונעה בצורה מסורבלת מאד, במיוחד היות ולאחר אירועי הסיפור הראשון הדמות הראשית מעורערת, נופלת לסמים ובסופו של דבר פלקון גם מודח מהמשטרה. הבעיה היא שהסיפור לא רק שנע באיטיות, אלא שלעיתים אפילו משעמם.

בצד האישי פלקון מנווט בין שתי נשים. הראשונה היא קודנדה דה טגדה (אמיליה פוקס), אשתו לשעבר, אשר מאורסת לגבר אחר אבל עדיין יש לה רגשות כלפיו (מבקשת ממנו לשכב איתה בסיפור השני ופלקון מסרב) וקונסואלה חימנז (היילי אטוול), עמה הוא מקיים יחסים כבר בסיפור הראשון למרות שהיא נחשבת עדיין לחשודה ברצח בעלה. דווקא הנקודה הזאת מסופרת בצורה יפה מאד וממחישה את החור שנמצא בליבו של פלקון, במיוחד לאור הנשים שהוא לקח ולוקח בתור המאהבות שלו: נשים קרירות, שלא מעניקות לו יותר מדי חום ואהבה וגם הוא בתמורה לא מעניק להן מספיק חום עד אשר מערכת היחסים מתפרקת.

בכל הקשור למשחק, מרטין, אשר מגלם את הדמות של פלקון, משחק לעיתים בצורה מוגזמת וזו בעיה עבור כל סדרה (שהשחקן הראשי משחק בצורה מוגזמת). דווקא הדמויות הנשיות מגולמות בצורה טובה מאד.

אז, לראות או לא לראות ?
הרעיון הכללי היה טוב, הרעיונות לסיפורים מעניינים (אם כי לא יחודיים), אך על האלמנטים החיוביים הללו מאפילים תסריטים בינוניים במקרה הטוב ומשחק מוגזם לעיתים של הדמות הראשית. אז התשובה היא, אפשר לראות, בעיקר אם אין משהו אחר (סדרה או סרט) לצפות בו, אך לא כל כך רצוי. פיספוס ענק.