בעונת הפיילוטים הקודמת, Vegas הייתה הפייבוריטית הגדולה של רשת CBS. בכל עידכון על מצב הפיילוטים היה ברור שזו עומדת להיות הדרמה הראשונה שברשת יאשרו. היום, כאשר שודרו שבעה פרקים בלבד של הסדרה, נראה כי עתיד גדול לא יהיה לה. הוכחה לכך ניתנה, כאשר ברשת הורידו שידור של פרק אחד מתוך 22 הפרקים שהוזמנו עבורה (במקור הוזמנו 13 ואח"כ ניתנה הוראה לתוספת של 9 פרקים נוספים).
הסדרה, למי שעוד לא יצא לצפות בה, עוסקת בראלף לאמב (דניס קוויד), אשר הפך לשריף של נאוודה בשנות השישים, בנו דיקסון לאמב (טיילור הנדלי) ואחיו ג'ק לאמב (ג'ייסון אומרה), שהפכו לסגנים שלו. השלשה נאבקים בעולם התחתון שמרים את ראשו ומנסה להשתלט על המקום, כאשר בראש עומד וינסנט סאבינו (מייקל צ'יקליס), מנהל בעל קאזינו. במאבקם הם נעזרים בקתרין אוקונול, עוזרת של התובע המחוזי (קארי אן מוס). בכל פרק יש תעלומת רצח, שוד וכדו'... ובמקביל יש את הסיפור המרכזי של המאבק של החוק בעולם התחתון. ויש כמובן, גם את הבלונדינית המפתה, מיה ריזו (שרה ג'ונס), אחת מהעובדות הבכירות של סאבינו.
מי שקרא את ההערכה שלי לפני תחילת העונה זוכר, שראיתי בהחלטה של רשת CBS הימור גדול. זו לא סדרה שמתאימה לרשת שכזאת ואולי אפילו לרשת ברודקאסט גדולה. לפי דעתי, סדרות מהסוג הנ"ל מצליחות דווקא ברשתות כבלים ויש לכך סיבה, מדובר בסדרות שפונות לקהל צופים מסוים. נכון, היא קלילה יותר מסדרה כגון Majic Sity, שמרשה לעצמה ללכת קצת יותר על הקצה מבחינת האקשן והסקס, אבל בעיקרון הסיפור דומה, מדובר בסדה שפונה לקהל מסוים והאבסורד הוא, שהיא פונה לקהל צופים מבוגר יותר, קהל הצופים שמכיר את הסיפור המקורי של לאמב. אין פלא שמספר הצופים של הסדרה גבוה, אך נתוני הדמו שלה (צופים מגילאי 49-18), הנתונים הקובעים באמת, נמוכים, הסדרה לא פונה אליהם.
גם משבצת השידור של הסדרה לא נכונה. הסדרה משודרת ביום שלישי אחרי שתי הסדרות של NCIS, סדרות מסוג אחר לחלוטין ואם תוסיפו לכך את העובדה שכל הסדרות המשודרות השנה בשעה עשר סובלות בעיות רייטינג, תקבלו מוצר שנידון מראש לכשלון.
וזה חבל מאד, משום שבניגוד למשל ל Magic City, הסיפור שלה מעניין ואף מוצג בצורה טובה מאד. נכון, קצת נמאס מהסדרות שעוסקות בשנות החמישים והשישים (חוץ מ"מד-מן" הנפלאה), התסריט שלה איכותי מאד וזורם בצורה מעניינת, במיוחד בשל העובדה שהסדרה מצטיירת כגרסה מעודנת של Underbelly הפנטסטית.
בעיה נוספת של הסדרה, אותה אני חוזר ומסביר כמעט בכל ביקורת, היא מספר הכוכבים הגדול. כנראה שבהפקת הסדרות וגם ברשתות השידור לא לומדים את הלקח. סדרה של כוכבים תוכל להעביר את הפרויקט את עונת הפיילוטים, אבל כאשר הסדרה עולה לאוויר זה רק פוגע בה. אנשים אוהבים לראות פרצופים חדשים לגלות אותם (ראו ערך נינה דוברב ב The Vampire Diaries, או קריסטין קרוק ב Smallville, אשר היו חלק נכבד מאד בהצלחת הסדרות). במקרה שלפנינו, אין את מי לגלות, כולם פרצופים מוכרים מאד.
אז, לראות או לא לא לראות ?
מדובר בסדרה טובה, ואף למעלה מכך, אך אין ספק שהניסוי נכשל ועונה שנייה סביר להניח שהיא כבר לא תראה. ברשת CBS כבר למדו את הלקח ועובדים על ספין אוף ל NCIS:LA, שבמידה ויאושר ,ועל פי הצלחת שתי סדרות NCIS, קשה לראות כיצד שלא. אז, תעשו את החישוב שלכם לבד אם אתם מעוניינים להעביר 21 שעות עם סדרה שאתם כמעט בטוחים שיש לה תאריך תפוגה, אך מצד שני כאשר מתיישבים לראות אותה היא מעל לממוצע ואף מעבר לכך.
היתרון שלה שאין לה איזה סיפור עלילתי מתמשך שקריטי לצפייה אובססיבית, ולכן כול פרק בפני עצמו מהנה כשהדגש הוא על האקשן ופחות על התקופה(ואני אישית לא אוהב סדרות תקופתיות, ומאוד לא אהבתי את magic city, פאן אם וכיו"ב)
השבמחקאני לא מסכימה איתך לגבי ההערה על פרצופים מוכרים ושאנשים פחות אוהבים לראות סדרות כאלו.
השבמחקהרבה פעמים מה שגורם לצופה לראות סדרה היא שחקן מוכר שאהוב עליו.
לדוגמה, לא משנה באיזה סדרה, ברגע שיו לאורי יופיע בטלויזיה אני אצפה. וכנ"ל לגבי פטריק דמפסי.
יכול להיות שהבעיה של הסדרה היא שמייקל צ'יקליס ודניס קוויד לא מושכים קהל ולא פרצופים מוכרים באופן כללי.
זו לא הייתה ההערה שלי. טענתי, שריבוי של פרצופים מוכרים מפריע, אם יש כוכב או מקסימום שניים זה מספיק.
השבמחק