ביקורת: הסרטים של איי בוֹם.

Limitless - ללא גבולות

הסרט מציג את סיפורו של אדוארד מורה, סופר בעל מחסום כתיבה שנחשף לסם חדש וייחודי הנקרא NZT. הסם גורם לאדם שלוקח אותו לחוש בלתי מנוצח, ומאפשר לאדי להשתמש במאה אחוז מיכולות המח שלו, ובשל כך הצלחתו של אדי רק מתחילה. הוא מסיים לכתוב את הספר בארבעה ימים, הופך להצלחה בתחום הפיננסי וחייו לא יכלו להראות ורודים יותר.

אדי נכנס לתחום הפיננסי וחובר לקארל ואן לון (רוברט דה נירו) כריש גדול בעסקי הממון, וביחד השניים הופכים לשותפים עסקיים. במקביל, אדי נרדף על ידי גנגסטר רוסי החושק בסם המיוחד אותו הוא נוטל. בנוסף על כל הצרות שנקרות בדרכו, הוא גם חשוד ראשי בפרשת רצח אותה הוא לא זוכר בכלל.

לפי דעתי, הסרט אפילו לא קרוב למימוש הפוטנציאל הטמון בו.
במאי הסרט מנסה להכניס אותנו לטריפ אותו חווה אדי בעקבות נטילת הסם, בעזרת זוויות צילום משונות וצבעים בהירים ומושכים. בהתחלה זה עובד, הצופה אכן נכנס לתוך הסרט וכל האפקטים הויזואליים הללו בהחלט מהפנטים, אך ברגע שמתרגלים אליהם, הם כבר לא מספיקים.
הבמאי מנסה ליצור תחושת בלבול ולהכניס אותנו למצב של חוסר התמצאות במרחב ואיבוד הזמן של אדי, אך ללא הצלחה. לפי דעתי, הייתה נחוצה בנקודה הזאת מחשבה יצירתית ולא ניסיונות לשחק עם מספר זוויות צילום לא רגילות, הרי מדובר פה במח האנושי, אף אדם אינו יודע למה הוא מסוגל. חוש היצירתיות של הבמאי היה יכול להגיע כאן לכדיי ביטוי, אך זה לא קרה. חבל, לטעמי, מדובר בפספוס גדול.

מבחינת התסריט, אין הרבה מה לומר, הדיאלוגים והמונולוגים היו מספקים ביותר, אך היה חסר בסרט הומור חריף. השורה הכי קרובה לבדיחה היה אזכור של המטריקס. כמו כן, קצת ציניות פה ושם בהחלט יכלה רק להוסיף.

נקודה בעייתית נוספת היא, חוסר הדגשת פרשת הרצח. אותה פרשה יכלה למנוע מהגיבור את ההצלחה הגדולה בתחום הפיננסי, אך הבמה שניתנה לאותה עלילת משנה בהחלט לא הייתה מספיקה. לפי דעתי, מדובר בניסיון כושל להציב מכשולים בדרכה של הדמות הראשית, ולכן ציפיתי לראות לאן אותה פרשה מתגלגלת, אך הפתרון שלה לא היה מספק כלל וכלל.

הסרט מתיימר להציג רעיון חדשני ומקורי. אך למען האמת, ראינו רעיונות דומים בסדרות כמו צ'אק וקייל XY, אשר ניצלו את הרעיון בחכמה רבה יותר. נכון, קשה להשוות בין סרט לסדרה, אך הסדרות הנ"ל הוכיחו שניתן להוציא הרבה יותר מהרעיון.

בנוסף לכך, מנקודת מבטי, התסריט לא מגובש על המסר שהוא מנסה להעביר. האם הוא בא להציג סאטירה על המציאות ועל הסמים? להציג מסר חינוכי? או שהוא סרט בדיוני נטו המציג עלילה דמיונית בלבד? בשל כך היה לי קושי לסווג את הסרט לז'אנר הנכון. להפתעתי הרבה, הסרט סווג כסרט מסתורין ומדע בידיוני, אך לדעתי היה נכון לסווג אותו יותר כסרט אקשן ופחות כסרט מיסתורין.

ברעיון הסרט היה טמון פוטנציאל אדיר שלמרבה הצער לא מומש. גישה של מאה אחוז למח האנושי, בעוד המציאות מאפשרת גישה של כעשרים אחוז, הייתה צריכה לאפשר יותר מרק זיכרון בלתי מוגבל שכך בעצם אדי מפלס את דרכו למעלה, הוא נקלע לקטטה ויוצא ממנה בשלום בעקבות סרט של ברוס לי שראה בצעירותו, בתחום הפיננסי הוא זוכה להצלחה בזכות הזיכרון המתמטי וההיגיון הבריא שמציף אותו. זה הכל? זה כל מה שהמח מסוגל לספק לנו ברגע שהוא יהיה נגיש במאה אחוז? אלו דוגמאות, אשר ממחישות, לפי דעתי, חסרון במחשבה יצירתית.

אלמנט נוסף שרציתי להדגיש הוא: סוף הסרט. קיימת אפשרות שהבעיה נעוצה אצלי, או שהבעיה נעוצה ביוצרי הסרט, אך לא הבנתי לחלוטין את סופו. לדוגמא, מה סופו של אדי והסם, האם הוא עדיין נוטל אותו, או שעכשיו הוא פשוט נקי? לפי מיטב הבנתי, במאי הסרט השאיר לנו את העבודה הקשה והיא להחליט מה עלה בגורלם. מכיוון שבסוף נאמרות מספר סתירות שגורמות לך להרהר מה באמת קורה כאן.

מיותר לציין, שלאחר שצפיתי בטריילר, הציפיות שלי מהסרט היו גבוהות מאד. נכון, בדרך כלל טריילרים הרבה יותר טובים מהסרטים, משום שהם מרכזים את החלקים הטובים של הסרט בלבד, אך הטריילר גרם לי לפתח ציפיות. לצערי, כגודל הציפיות כך הייתה גודל האכזבה שלי.

לסיכום,
לצופים המחפשים סרט חדשני ומקורי שישאיר אותם פעורי פה, זהו לא הסרט עבורכם. לצופים שמחפשים סרטי אקשן, לכם אני יכולה לומר: הסרט מספק את הסחורה.

הציון שלי:
7/10.

הבהרה: מדובר בפינה חדשה של קוראת נאמנה של הבלוג. בתקווה שהביקורת שלה תהפוך לפינה שבועית.