יום שני, 25 באפריל 2011
שלב סיכום עונה: Parenthood – עונה שנייה: עוד אופרת סבון ולא כל כך טובה.
כיצד הסדרה הזאת נולדה ?
לפי דעתי, ואני לא אומר זאת מידיעה אלא בגדר השערה אישית שלי בלבד, ברשת NBC הביטו ביריבה העירונית ABC וקינאו בה על הצלחת אופרות הסבון שלה "עקרות בית נואשות" ו"אחים ואחיות" והחליטו שגם הם רוצים אופרת סבון שכזאת. משום שלכאורה, רשת NBC מיתגה את עצמה בשנים האחרונות על ידי הפקת דרמות שונות מאד מהסדרה הזאת. די אם נביט על הלוח שלה השנה בכדי להבין זאת. למען האמת, אני לא זוכר אופרת סבון של הרשת בשנים האחרונות.
במקור, הסדרה הייתה אמורה לעלות לשידור בתחילת עונת החורף 2011-2010, אולם בשל מחלתה של השחקנית מאורה טיראני במחלת הסרטן, החליטו ללהק מחדש את הדמות של שרה, הביאו את לורן גרהאם במקומה, ערכו כמה שינויים בתסריט והסדרה עלתה לשידור רק לקראת תום העונה ושידרה 13 פרקים בלבד לעונתה הראשונה.
בעונת החורף הנוכחית הסדרה כבר קיבלה עונה מלאה. בשל כך ניתן כבר להעריך באיזו סדרה מדובר ועד כמה היא טובה.
למי שלא יודע, הסדרה עוקבת אחר 3 דורות של משפחת ברייורמן. זיק ואשתו קאמיל, אדם האח הבוגר והמסודר שיש לו בת בגיל העשרה ובן שחולה באספרגר, ג'וליה עורכת הדין שבעלה גידל את בתם הקטנה בשעה שהיא עבדה, שרה הלא יוצלחית שיצאה ממערכת יחסים ארוכה וגרועה עם אביהם של שני ילדיה – אמבר התיכוניסטית המתפרעת ודרו הביישן, ולבסוף קרוסבי הגבר-ילד במשפחה שלא רוצה להתבגר אך נאלץ לעשות זאת כאשר חברה לשעבר חוזרת לחייו ומודיעה לו שיש לו בן. אנו למדים כיצד כל אחד מהזוגות מתמודד עם היותו הורה.
בעונה השנייה הסדרה קצת לוקחת את הזוגות ומנערת אותם. אדם מתקשה להבין כיצד הבוס שלו מתחיל עם אחותו, זורק אותה ומוכר את החברה לילד שיש לו קצת כסף אבל כיוון מחשבה שונה מאד משלו ובסוף העונה גם מפוטר. ג'וליה מגלה שהיא מעוניינת להוליד עוד ילד, ולמרות ניסיונות גדולים במהלך העונה מגלה שהיא לא יכולה לעשות זאת מבחינה רפואית ובסוף העונה מחליטה שהיא רוצה לאמץ. שרה, אשר בתחילת העונה מתחילה לעבוד עם אחיה אדם בחברה שלו ויוצאת עם הבוס שלו מפוטרת ולקראת סוף העונה מגלה שהיא יכולה לכתוב ואף כותבת מחזה שזוכה לשבחים. וקרוסבי, אשר דווקא מתחיל את העונה כאשר זוגתו ואם ילדו עוזבת להגשים את חלומה כרקדנית לזמן מה, מצליח לשמר את מערכת היחסים שלו ואף מציע לה נישואין והיא מסכימה, עד אשר ג'זמין, זוגתו מתרחקת ממנו בעקבות מריבה והוא בתגובה בוגד בה, רק בפרק האחרון של העונה מגיע סוג מסוים של פיוס ביניהם.
לגבי העונה השנייה צריך גם לציין, שככל שהפרקים מתמקדים הפוקוס עובר מההתמקדות במערכת היחסים של האב, זיק, לאם המשפחה, קאמיל, ולמערכת היחסים שלהם אשר בעונה שעברה הסתכמה ברומן קצר של קאמיל לאחר שלזיק היה רומן שנים לפני כן וקאמיל ידעה על כך אבל לא אמרה דבר. ההתמקדות עוברת אל הילדים, כאשר במשך כמעט פרקים שלמים בקושי רואים את זיק וקאמיל, או שהתפקיד שלהם מצטמק למספר שורות בודדות במהלך הפרק.
לכאורה, הדמויות באמת מתפתחות ועוברות שינויים במהלך העונה. האדי למשל, בתו בגיל העשרה של אדם, מתחילה לצאת עם גבר מבוגר ממנה, אלכוהוליסט לשעבר ואף שוכבת איתו, מקס, בנו של אדם מגלה שהוא חולה באספרגר וניתן להמשיך הלאה...
התסריט מגיע בצורה טובה ולא מדובר בהפתעה גדולה, בכל זאת מדובר בסדרה של ג'ייסון קאטמיס, אשר אחראי לסדרה המצוינת Friday Night Light, וגם השחקנים עושים עבודה נהדרת (פיטר קראוזה בתפקיד אדם, לורן גרהאם בתפקיד שרה, דקס שפרד בתפקיד קרוסבי, אריקה כריסטינסן בתפקיד ג'וליה, מוניקה פוטר בתפקיד כריסטינה- אשתו של אדם וקרייג ט נלסן כאב המשפחה), במיוחד אהבתי את הופעת האורחת של מינקה קלי הנהדרת כאישה שעוזרת לאדם ומשפחתו לטפל במקס. אבל בפועל, לאחר שהעונה נגמרת הצופה יכול לשאול את עצמו: האם אתה באמת מחכה לפרק הראשון של העונה הבאה ? מבחינתי התשובה היא לא. הסדרה נראית כבדה מדי, קצת טרחנית והסיפורים קצת צפויים ולא ממש מעניינים. אז נכון, מדובר באופרת סבון, אבל לפחות ב"עקרות בית נואשות" הסיפור הרבה יותר מעניין וכך גם קרה בעונות הראשונות של "אחים ואחיות". לצערי הסדרה הזאת היא רק בסדר והעונה השנייה שלה היא פשוט העברת זמן של 22 פרקים.
אז, לראות או לא לראות ?
אם אתם מסוג האנשים שאוהבים אופרות סבון אתם יכולים לצפות בסדרה, אבל לא יקרה כלום אם תדלגו עליה. כל שאר הצופים יכולים לדלג על הצפייה, לאמיתו של דבר עדיף שיעשו זאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה