הסדרה הראשונה היא "פוארו" – לכל מי שלא יודע הסדרה נקראת על שם הבלש הבלגי המהולל, הרקול פוארו, עליו כתבה הסופרת הבריטית הנהדרת אגתה כריסטי. מדובר בסדרת מתח תקופתית אשר מספרת את קורות ופתרונות מקרי הרצח שהבלש פתר משנות העשרים של המאה העשרים ואילך. הסופרת כתבה למעלה מ 20 ספרים על הבלש המהולל וכל אחד מהם היה יצירת אמנות. ותאמינו לי שקראתי כל אחד ואחד מהם בשקיקה.
הסדרה עלתה לשידור בשנת 1989 ובמשך 5 עונות שודרו למעלה מ 40 פרקים שלה. חלק מהפרקים היו עיבודים של ספרי אגתה כריסטי אבל חלקם היו תסריטים מקוריים. החל משנת 1995 ועד היום מוציאה ההפקה ספיישלים בדמות עיבוד של שניים או שלשה ספרים של אגתה כריסטי לסרטי טלוויזיה באורך של שעה וחצי. ובכל פעם שאני צופה בספיישל כזה מבחינתי זו חוויה.
למי שמחפש את האקשן האמריקאי הרגיל זה לא המקום. העניינים נעים בקצב די איטי עד לפתרון התעלומה בסוף הפרק או סרט הטלוויזיה. אבל כשהפתרון מתגלה אתם שואלים את עצמכם : איך הוא עלה על הפתרון ? ואתם רוצים מיד לצפות בפרק הבא. לפחות כך זה קרה לי. במיוחד כאשר מדובר בעיבוד לספרי אגתה כריסטי בהם ניתן להבחין עד כמה נהדרת היו הרעיונות והכתיבה שלה. וגם הביצוע של השחקנים נהדר. פשוט סדרה מופתית.
הסדרה השנייה נקראת "רציחות במידסומר" – חלקכם בוודאי נחשף לסדרה הזאת במסגרת שידוריה בערוץ הולמארק, שבחצי שנה האחרונה ירד מהממירים של הוט ו Yes. מדובר למעשה בגרסה מודרנית של הסדרה "פוארו". בסדרה הזאת מספרים את סיפורו של טום בארנבי, בלש ותיק מאד (בן למעלה מ 50) במשטרה של עיירת-כפר בבריטניה אשר פותר תעלומות רצח. לצידו ניצבות אשתו ובתו, אשר לאחר מספר שנים הופכת מדמות קבועה לדמות שחוזרת לפרקים מסוימים. כמו כן, יש לו שותף צעיר אותו הוא חונך. עד עתה התחלפו 3 שותפים במהלך כל עונות הסדרה.
כל פרק הוא באורך של שעה וחצי, כלומר מדובר למעשה בסרטי טלוויזיה, ובכל עונה מדובר בערך בשמונה עד עשרה פרקים. יש בסדרה הכל, מתח, קצת אקשן, הומור ובעיקר רמת תסריט גבוהה מאד ומשחק נהדר. גם במקרה שלפנינו, למרות שיש אקשן, קצב התנהלות העניינים הוא יחסית איטי לכל חובבי האקשן האמריקאי אבל לאלו שמוכנים להמיר את האקשן הזה באיכות מצפה תענוג מושלם.
הסדרה עלתה לאוויר בשנת 1998 וכרגע נמצאת בעונתה ה 13. ובתור מי שצפה בכל שלוש עשרה העונות שלה אני יכול לומר שלא ניתן להצביע על שחיקה, אולי הודות לעובדה שלא משדרים 22 פרקים בשנה כפי שקורה בטלוויזיה האמריקאית וכפי שציינתי, מסתפקים ב 8 עד 10 פרקים בעונה בממוצע. מדובר בטלוויזיה בריטית במיטבה. וכבר ציינתי, שלפי דעתי הבריטים מוציאים מידיהם סדרות איכותיות יותר מהאמריקאיות.
ולבסוף, הסדרה "ג'ונתן קריק" – אני לא יודע כמה מכם צפו בסדרה הפשוט נהדרת הזאת כאשר שודרה בערוץ הראשון לפני מספר שנים (למען האמת, אני לא יודע מי בכלל צופה בערוץ הראשון, אבל זה נושא למאמר אחר). אם רוצים להראות לכותבים ומפיקי סדרות טלוויזיה איך עושים זאת נכון צריך להציג בפניהם את הסדרה הזאת וללמד אותם.
הסדרה סובבת סביב ג'ונתן קריק, עוזר לקוסם (ולמעשה המוח שמאחוריו) אשר חי במגדלור ומפתח עבור הבוס שלו כל מיני מעשי אשליות וקסמים עבור המופע שלו. יום אחד ניגשת אליו עיתונאית ומנסה לשכנע אותו לעזור לה בפתרון פשע שאף אחד לא יכול להסביר. מכאן מתחילה ידידות אשר הופכת לעבודה כאשר השניים מפצחים תעלומות שהמשטרה לא מצליחה לפענח. העיתונאית הופכת לבת הלוויה שלו אשר מפרסמת, כמו במקרה של שרלוק הולמס וד"ר ווטסון, את הצלחותיו בצורת ספרים שהופכים לרבי מכר. לאחר שלוש שנים מתחלפת העיתונאית במגישת טלוויזיה שמתאהבת בו אבל מפחדת לומר זאת בקול. בשנתיים האחרונות עלו לשידור שני ספיישלים באורך של שעה וחצי ובהם הוצגה בת לוויה שלישית.
הסדרה עלתה לשידור בשנת 1997 ושרדה 5 עונות, וכפי שציינתי, בשנתיים האחרונות התווספו שני ספיישלים. בכל עונה שודרו בין 4 ל 6 פרקים אבל כל אחד מהם פשוט "ללקק את האצבעות" מרוב הנאה. נדיר לראות סדרה עם רעיונות טובים, תסריט פנטסטי ומשחק נהדר. אני לא יודע מה לומר חוץ מהמשפט הבא: לכו לראות אותה !!!
אלו הן ההמלצות שלי. מדובר בשלוש סדרות כה איכותיות שקשה לי לראות סדרה אמריקאית אשר מצליחה להתמודד איתן, אפילו לא "צ'אק", אותה אני אוהב מאד. אני מקווה שתיהנו כפי שאני נהנה בכל פעם שאני צופה בפרק חדש שלהן.
צפייה מהנה.
תודה על ההמלצה, אני בטוח אראה לפחות אחת מהן.
השבמחקמעניין אותי לדעת, מה אתה חושב על הסדרה 'הבית הלבן'?
אני לא ארחיב יותר מדי, אבל ברמה העקרונית אהבתי את ארבע העונות הראשונות של הסדרה, אח"כ זה פשוט נשמע לי כאילו התסריטאים מנסים לשחזר את ההצלחה של העונות הקודמות ולא ממש מצליחים. בפועל מה שיצא (החל מהעונה החמישית) היה סדרה כבדה מאד שצועדת כמעט ללא מטרה. התפלספות לשמה.כנראה בגלל שהחל מהעונה החמישית יוצר הסדרה (אהרון סורקין) עזב אותה בשל בעיות אישיות.
השבמחקמאוד אהבתי את הסדרה הבאה של אהרון סורקין- סטודיו 60. אמנם יש הרבה דמיון לבית הלבן אבל בכל זאת אני ממליץ עליה.
השבמחקגם אני חושב שסטודיו 60 הייתה סדרה טובה, אם כי לקראת סוף העונה חלה ירידה די רצינית.
השבמחקפוארו באמת סדרה נהדרת, והבריטים לא מפחדים מעומק ואיכות כמו האמריקאים. בקשר לרציחות במידסומר כמה מהצופים הפריקים של סדרות בריטיות דאי זוכרים את אינספקטור ברז'ראק, גם כן סדרה בריטית מסוף האייטיז, אז ברז'ראק ההוא, שהוא שחקן נהדר כמעט כמו רוי מרסדן (אינספקטור דלגליש- למי שזה אומר משהו, סדרות של הבי.בי.סי, עיבודים לספריה של הסופרת פי די ג'יימס שעדיין מוציאה לאור ספרים חדשים),אז ברז'ראק מככב במידסומר.
השבמחקולגבי הסדרה השלישית: מיד ניגשת להכיר, ותודה על ההמלצות ועל הניתוחים המהנים בבלוג!