כמעט מלאכים – עונה שלישית. סיכום.

ביום רביעי האחרון הוקרן הפרק האחרון של העונה השלישית בסדרה "כמעט מלאכים" וכמי שצפה בכמעט שתי העונות האחרונות ניתן להגיע למספר החלטות:
ראשית, אני מודה שלא ראיתי את העונה הראשונה אבל אם משווים את העונה השלישית לשנייה ניתן לומר שחלה ירידה תהומית בין העונה השנייה לשלישית. מבחינת התסריט ניתן להצביע על כך שכבר כמעט נגמרו לתסריטאים הרעיונות. איך ניתן להצביע על כך ? כל המשחק בין הדמויות. בתחילה טיאגו עם מר אבל אח":כ מלודי ואח"כ חוזר למר. מלודי עוברת לטאצ'ו ואח"כ לתיאו. ואפשר להמשיך מפה ועד להודעה חדשה. כמה אפשר להמשיך ולהמציא את הגלגל בנושא הזה ? זה די מעייף.
נקודה שנייה היא ההומור. העונה השנייה הייתה מצחיקה מאד, אפשר לומר שאף הייתה על גבול הקומדיה. העונה השלישית ניסתה להיות גם היא מצחיקה והצליחה אבל כמות הפגיעות שלה הייתה נמוכה הרבה יותר מהעונה הקודמת.

נקודה נוספת היא הדמויות. נכון שלא ראינו את הדמות של סיילו אבל אמיליה שגילמה אותה בשתי העונות הראשונות נשארה גם לעונה השלישית כבתה של סיילו "פס". אבל דמותו של ניקו הייתה חסרה, חסרה מאד. הוא היה עוגן מרכזי, וגם כאשר נעלם לקראת סוף העונה השנייה חסרונו הורגש ובעונה השלישית החיסרון הורגש בצורה כפולה ומכופלת. ולא, הדמות של קמילו, אשר הייתה אמורה להיות המקבילה שלו ואף לרשת את מקומו לא הצליחה לעשות זאת. למען האמת, היא די החווירה לעומתו. מעניין מה יקרה בעונה הרביעית כשגם אמיליה תפסיק להופיע, כפי שכבר ידוע שיקרה, היא אמורה להופיע במספר פרקים כדי לסיים את הסיפור שלה ואז להיעלם.
נקודה רביעית היא המשחק של שני שחקנים באותה דמות. כבר ציינתי שאני לא אוהב את העובדה שנותנים לשחקן אחד לשחק מספר דמויות באותה סדרה, זה די מאוס. כך עשו עם הדמות של קמילו וחואן קרוס. העובדה הזאת רק פגעה בסדרה. בגלל שהמשחק של שתי הדמויות לא יצא אמין היות ובכל פעם שראינו את השחקן משחק דמות אחת היה ברור שהוא משחק גם את הדמות השנייה וברגע שהיה דיאלוג בין השניים זה נראה די עלוב וזה קרה במספר רב של מקרים העונה.

אז מדוע המשכתי לצפות בכל העונה ?
ראשית, אין מה לעשות אבל הסדרה ממכרת. מעטות הסדרות שעדיין מצליחות לרתק אל המסך אבל למרות שבמספר חלקים של העונה רציתי להפסיק לצפות הרי שהסיפור הכללי די ריתק אותי. אני לא יודע למה אבל נושא מסע בזמן די ריתק אותי והצורה שבה הם הצליחו לשלב את נושא העל טבעי עם נסיעה בזמן די מעניינת.
עדיין, למרות שמדובר בעייפות החומר בכל מה שקשור להומור, הרגעים שמצליחים להצחיק די קורעים מצחוק. לשמוע את נצ'ו או טפי (כבר ציינתי במאמר אחר שהדמויות הללו הן הטובות ביותר שהיו העונה) מדברים זו פשוט חוויה מצחיקה. דוגמא נוספת הייתה כאשר טצ'ו נפגע ממוקש וחשב שיונת נפץ עשתה זאת. כמעט נשכבתי על הרצפה מצחוק כשזה קרה.
סיבה שלישית לצפייה היא רמת המקצוענות הראויה להערצה של שחקנים בגילאי 18-20 שגורמת לשחקנים הישראלים בני אותו גיל להיראות ילדים לעומתם. כאחד שראה את הסדרות האי, דאוס, השמינייה והנפילים פשוט בא לי לצחוק על רמת המשחק, ואתם יודעים מה ? חלק מהשחקנים הישראלים אף בגיל מבוגר יותר. אני לא יודע איך מלמדים בארץ משחק אבל אם הם רוצים לדעת איך עושים זאת בצורה טובה יותר שיצפו בסדרה הזאת.
למה נותר לנו לצפות ?
אני די בטוח שהעונה הבאה תהיה גם האחרונה של הסדרה. העונה השלישית הייתה אמורה להיות אחרונה אבל לאור ההצלחה של העונה השלישית החליטו על עונה רביעית במקום סרט שאמור היה לסגור את כל הקצוות. וזה בדיוק מה ששנוא עלי.
כפי שציינתי, במקור הסדרה הייתה אמורה להסתיים בסרט שאמור היה לסגור את קצוות הסיפור אבל במקום הסרט קיבלנו עוד עונה של למעלה מ 120 פרקים. כלומר, עומדים למרוח עוד פעם את הסיפור. אני בטוח שמרבית מהצופים רוצים להמשיך לראות את הכוכבים שלהם, ולמען האמת אין לי שום בעיה עם זה אבל אם רוצים לעשות זאת צריך לבנות את הסיפור בצורה כזו שיחזיק מעמד עד הסוף ובמקום זה קיבלנו עוד מריחה של הסיפור, כי ניתן היה לראות שהסיפור די אמור להיגמר בקרוב. אבל לצופים הרגילים של הסדרה זה לא ממש אכפת, הם רק רוצים עוד מנה של טיאגו, חסמין, טצ'ו, רמה וכל השאר... ובסופו של דבר, מבחינת התסריט, הסדרה תיגמר בקול ענות חלושה ולא כמו שהייתה בתחילתה – טובה מאד.

ומילה לסיום, עדיין מפריעים לי הבגדים הקצרים והלוחצים שלובשות הבנות. הן מודל לחיקוי ולראות ילדה בת 14-15 מתלבשת על גבול היצאנות, וזה בדיוק הלבוש שמרבית הנשים (כולל אמיליה) לובשות שם. אני בטוח שבעתיד, כאשר לצופים של הסדרה יהיו בנות בגיל הזה הן לא ירצו שהן יתלבשו בצורה כזו, אז זה אמנם מהנה לצפות, במיוחד לגברים הדי חרמנים, אבל מבחינה מוסרית זה פשוט מגעיל. לא שנראה לי שמישהו יקשיב לי בנושא הזה אבל רק רציתי לציין זאת. שוב.