לידיעת בר רפאלי ושאר הדוגמניות – לא כל אישה יפה יודעת לשחק.

בשנים האחרונות חל זילות של מעמד השחקן בארץ ובעולם. כולם, ובעיקר כולן, פתאום חושבים שהם יכולים לשחק, כולם, ובעיר כולן, חושבים שהם יכולים לעמוד מול מצלמה ואנחנו נגיד תודה ונצפה בהם ללא כל תגובה מצידנו, ללא כל התרעמות. למה אני מעלה את הנקודה הזאת ? משום שלפי דעתי, מצב זה נוצר, בין היתר, בגלל שכמעט כל בחורה יפה, ובעיקר דוגמנית, מוצאת את עצמה על המסך, ללא כל קשר לכושר המשחק שלה וזה מתחיל לעצבן.
להלן כמה דוגמאות בולטות:

בשנות השבעים צילמו בארה"ב את הסדרה Wonder Woman ("אשת חיל") והכוכבת הראשית שלה הייתה לינדה קרטר(בתמונה למעלה), מיס יוניברס כמה שנים קודם לכן, עובדה שסייעה לה (בגלל הבגדים המינימלים שלבשה הדמות שלה) להפוך לסמל סקס ולהשאיר את התוכנית באוויר, שבואו נודה על העובדות, הייתה פשוט זבל אחד גדול, במשך שלוש עונות.

בשנת 1989 יצא סרט הקולנוע Her Alibi ("האליבי שלה") בכיכובם של טום סלק ו...פאולינה פוריצ'יקובה אשר באותם ימים הייתה דוגמנית לוהטת אבל בפועל לא יכלה לשחק גם אם החיים שלה היו תלויים בכך.

סינדי קרופורד, גם היא בשעת השיא שלה כאשר הייתה סופרמודל, בשנת 1995, צילמה סרט (ואף התפשטה בו בצורה חלקית) בשם Fair Game ("משחק הוגן"), סרט שאם תצפו בו היום (וגם כשצפיתי בו באותם ימים) לא תחזיקו מעמד יותר מעשרים דקות. אבל לה זה לא ממש היה אכפת. העיקר להיות על המסך.

בישראל, אשר מחקה את מה שקורה בחו"ל, החליטו לאמץ את המגמה הזאת וכבר בשנות התשעים ראינו נשים שלא יודעות לשחק ממלאות את המסך. הסדרה הידועה מכולן הייתה "רמת אביב ג", אשר הייתה להיט היסטרי. בסדרה הזאת ראינו "שחקנים" כדוגמת ליאור מילר, יעל בר זוהר, נועה תשבי ובהמשך הדרך גם גלית גוטמן. עזבו את העובדה שהתסריט היה רע, בלשון המעטה, המשחק של ה"שחקנים" היה כה רע שהיה קשה לצפות בו. כשמביטים אחורה אני כמעט בטוח שמרבית מהצופים היו גברים חרמנים שרצו להביט בחזה גדול של ילדה בת 15, יעל בר זוהר, כי אם נוציא אותה מהסדרה לא היה שווה בכלל להתחיל לצפות בה.
סדרה ידועה נוספת הייתה "שמש". מישהו יכול להגיד לי, מה זה הדבר הזה שנקרא "אורלי ויינרמן" ? נכון, מדובר במשהו דמוי קומדיה אבל רצוי ששחקנית לפחות תדע ל...שחק. מה שניגלה לפנינו על המסך היה פשוט מעורר גיחוך. האישה הזאת, שלמרבה האירוניה הייתה בלהקת צעירי תל אביב המיתולוגית, לא יכולה לשחק וזו עובדה. אני לא יודע למה אבל גם היא מצאה את דרכה למסך.
בשנות האלפיים המגמה הזאת הפכה לאינפלציה. כולם זוכרים את הטלנובלה "טלנובלה בע"מ". אחת השחקניות בסדרה הייתה הדוגמנית מלאני פרס. ראשית, האישה יפה מאד, אין מחלוקת על כך, אבל לשחק היא לא יודעת ויתרה מכך, הקול שלה יכול לגרום לך לרצות להעביר ערוץ. אין ספק שהיא קיבלה את התפקיד בגלל יופייה וזה היה פשוט חבל.

דוגמנית נוספת שניסתה את מזלה הייתה בר רפאלי אשר בגיל 20 ניסתה את מזלה בסדרה "פיק אפ", סדרה שגם התסריט שלה היה מזעזע, אבל עוד יותר מזעזע מהתסריט היה משחקה של בר. אני לא יודע למה היא החליטה שהיא יכולה לשחק, אין בה את זה ולא יעזרו לה עשרות שיעורי משחק שהיא תיקח, לראות אותה על המסך ולא בתור דוגמנית יהיה פשוט עלבון למשחק.

כנראה שהמלהקים בארץ לא למדו את הלקח ולטלנובלה אחרת, "בובות", הם ליהקו את גל גדות לתפקיד הראשי. עכשיו, אני יודע שגל נסעה להוליווד וכביכול שיחקה בסרט וחצי אבל אני רוצה שתביטו לי טוב בעיניים ותגידו לי שהיא קיבלה את התפקיד על פי כישורי המשחק שלה. במידה והתשובה חיובית כדאי לשחקנים לעזוב את שיעורי המשחק שלהם ופשוט להגיד שהקריטריון היחיד שבאמת חשוב כשאתה מנסה להתקבל לסדרה או סרט הוא אם יש לך חזות יפה.

דוגמאות נוספות לא חסרות. דנה פרידר שיחקה בסדרות "האלופה 2", "בובות" וב"פיג'אמות" אבל חוץ מהיותה יפה לא ראיתי כל כישורי משחק ממנה. גם הקול שלה, כמו זה של מלאני פרס, אף מעצבן כאשר שומעים אותו לאורך זמן. הדרך היחידה ליהנות ממנה יהיה להשאיר את הטלוויזיה פתוחה אבל לסגור לחלוטין את הווליום. אני מניח שיהיו כאלו שיעשו זאת אבל בשבילי זה יהיה פשוט עלבון.
רוצים דוגמאות נוספת ? בבקשה.
ליאת בלו, עומדת לסיים בקרוב את העונה השלישית של "האי", ותהרגו אותי אם אני מבין איך היא בכלל קיבלה את התפקיד. גם עדי הימלבלוי, אותה אני מאד אוהב לראות ואשר אמרתי ביותר מהזדמנות אחת שאצפה בכל מה שתעשה, במקרה הטוב מייצרת משחק בינוני עד טוב וגם במקרה שלה היא זקוקה לפרטנרים מעולים לצידה כפי שקרה ב"האלופה 3" עם יהודה לוי ועופר שכטר.
הדוגמא האחרונה שאציין היא הטלנובלה האחרונה שעלתה לשידור: "נשות הטייסים". שוב רואים שגלית גוטמן לא יודעת לשחק, כך גם שרי גבעתי. לולא שיחקה שם טל טלמון ניתן היה לומר כי מדובר בבזבוז זמן גדול, לא שאיתה זו חוויה גדולה אבל בכל זאת היא מצילה במעט את המצב.
כשמביטים בסדרות כגון "כמעט מלאכים" קשה שלא לקנא שדווקא בטלנובלות הדרום אמריקאיות ניתן למצוא בחורות יפות אבל גם כאלו שיודעות לשחק. למה בארץ לא מלמדים את הבחורות היפות הללו לשחק לפני שזורקים אותן אל המסך.
אני יודע שלא ניתן להכליל את כל הנשים היפות, ושיש נשים יפות שיודעות לשחק, אבל קשה שלא להתרשם שאם יש לאישה את המראה הנכון, כישורי משחק הם בכלל לא תנאי קבלה לסדרות טלוויזיה או סרטי קולנוע.
וזה מעצבן.