יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

The Day of the Triffids - בזבוז של 3 שעות.


ביום שלישי נפל לידי הפרק הראשון במיני סדרה "The Day of the Triffids" (אתמול ראיתי את החלק השני). מיני סדרה בריטית שהיא עיבוד לספר משנות ה 60. מיני הסדרה בת 2 החלקים, נפתחת בכך שאנו מודעים לכך שפותחו או התגלו צמחים מיוחדים אשר מסוגלים לפתח חשמל ובכך לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית, הצמחים הללו נקראים Triffids והם מפוזרים בכל רחבי בריטניה כשצריך לציין שהם אוכלי בשר אבל נמצאים בפיקוח. בתחילת הפרק ד"ר מייסון מגיע לבדוק מקרה מוות שהתרחש באחת מחוות הגידול שלהם. כמו כן, מתברר שאחד מאותם אנשים רדיקלים חדר למתחם וניסה לברר מה עושים לאותם צמחים מבלי לדעת את הסיכון שהוא נוקט. הוא לוקח את אחת השוטרות כבת ערובה וגורם בכך שאחד מהצמחים יתקוף את ד"ר מייסון בעיניו. האחרון מובהל לבית החולים כדי להציל את עיניו ולא זוכה לראות, בעקבות ניתוח בעיניו, את ההתפרצות הסולארית אשר גורמת ל 99% מתושבי העולם להתעוור. כדי להוסיף על הבעיות, אותו רדיקל שגרם לפציעתו של מייסון משחרר את ה Triffids והם מתחילים במסע הרג. מייסון מנסה לברר מה ניתן לעשות כדי לפתור את הבעיה בעזרת שדרנית רדיו יפה כשברקע מנסה אחד מהאנשים, טרנס, להפוך לשליט ולזכות בשדרנית הרדיו היפה ולהיפטר ממייסון.
בדרך כלל אני אוהב את הסדרות הבריטיות ולכן לא התמהמהתי כאשר מיני הסדרה נפלה לידי אבל הפעם אני חייב להגיד שזה היה בזבוז זמן של 3 שעות מחיי.
לפני שאני ניגש להסביר את ההסתייגויות שלי מהמיני סדרה צריך רק לציין שבהשוואה למיני סדרות אמריקאיות ניתן להצביע על עובדה אחת ברורה: מיני הסדרות הבריטיות הרבה יותר אמינות מאלו האמריקאיות. מיני הסדרות האמריקאיות משתמשות הרבה מאד ב CGI, עובדה שעוזרת להם מאד להעביר את סצנות התרסקות או קריסות בניינים וכו'... אבל התמונה נראית מעט מלאכותית. במיני הסדרה הבריטית הזו כמעט ולא זכינו בתמונות שכאלו וסצנות המרדף של ה Triffids אחר בני האדם נראו מאד אמינות.
עכשיו, לאחר האלמנט החיובי ניגש לעיקר.
ראשית, הרעיון, מבחינת הרעיון כבר שבענו מכל סדרות האפוקליפסה וסדרה נוספת (יש להזכיר שהספר יצא בשנות ה 60) בנידון הייתה קצת משעממת. הסדרה הייתה שילוב בין הסדרה "יריחו" וסרטי סטיבן קינג והשילוב לא ממש היה חיובי. כבר היינו בסרט הזה מספר פעמים וראינו אותו מכל הכיוונים.
שנית, התסריט. לא הייתה למפיקים הרבה ברירה משום שהם עיבדו ספר לתסריט אבל מקריאה ברשת מתברר שהספר הרבה יותר טוב מכל העיבודים שערכו לו (ומסתבר שהיו מספר עיבודים במהלך השנים) ואני חושב שאני יודע מדוע. למרות שציינתי שהתמונה יותר אמינה כאשר חוזים בתמונות ה Triffids עדיין לא מתקבלת תחושת הפחד כאשר צריך לפחד כשרואים אותם. ככל הנראה בשל העובדה שקצת התרגלנו למיני הסדרות האמריקאיות והתמונות נראות לנו פחות מפחידות מכל תמונות ה CGI האמריקאיות.
עובדה נוספת לגבי התסריט היא שהוא פשוט לא מעניין. אין את התחושה שאנחנו רוצים לראות את הסצנה הבאה, לא קיים רצון להמשיך ולצפות בסדרה (ולמען האמת, אחרי חצי שעה עשיתי דברים נוספים במהלך הצפייה). תמיד כשאתה רואה סדרות מהסוג הזה אתה יודע שבסוף הגיבור והאישה היפה ימצאו את עצמם ביחד ושהוא ימצא את הדרך להציל אותם אבל מה שחשובה יותר היא הדרך ובמקרה הזה הדרך פשוט משעממת ולא מלהיבה.
לגבי צוות השחקנים. מדובר בצוות שחקנים ידוע וטוב. הידוע מכולם הוא ג'ייסון פריסטלי מבברלי הילס 90210 המקורית. תראו עד לאן הוא הדרדר, כאשר לפני קצת יותר מעשור הוא היה הדבר החם ביותר בטלוויזיה ועכשיו הוא נאלץ לשחק במיני סדרות מסוג ב. שחקן נוסף שמוכר לצופי הסדרות הוא אדי איזארד הזכור לכולם מהסדרה The Riches שם גילם את אבי המשפחה ווין מלון, ובמיני סדרה הזו הוא מגלם את טרנס הנבל. השניים עושים עבודה טובה מאד, וכך גם שאר השחקנים אבל כפי שציינתי הבעיה נעוצה ברעיון, בסיפור ובתסריט.
לסיכום, אלו היו שלוש שעות בהם יכולתי לעשות משהו אחר לחלוטין. למזלי, השכלתי לבצע דברים נוספים בזמן הצפייה. מדובר במיני סדרה משעממת, רעיון מיושן שהוא נראה קטן מאד ביחס לצוות השחקנים שמשחקים בו. אני מקווה שהמיני סדרות הבריטיות הבאות יהיו טובות יותר. למען האמת, אני מחכה לבאה בתור כי קשה לי להאמין שהם ייפלו פעמיים ברציפות, הם יותר מדי טובים בשביל לעשות זאת.

תגובה 1:

  1. אנדרו הולינג2 בינואר 2010 בשעה 15:31

    תודה שסיפרת אודות קיומה של המיניסדרה הזו. אלך עוד היום לראות אם בספרית הוידאו הקרובה לביתי יש בנמצא קלטת עם עותק ממנה.
    אי-שם בשנות ה-80 קראתי בעברית את הספר - "יומו של התלת-רגל" - ואהבתי מאד, והתרשמתי ממנו מספיק כדי לחכות ולראות מה מהרעיונות שבו יועברו למסך.
    חיכיתי הרבה ובמקום זה סרמאגו כתב את "על העיוורון" ודרך על מקצת מאותן הנקודות, במקצב אחר.

    אחרי שאצפה אכתוב, אולי כאן, את התרשמותי. אני משער שאלו 3 שעות שהייתי מקריב כך-או-כך.
    ואז גם אחדד את דעתי בנוגע ליצירות מד"ב שבעיבודן למדיום ויזואלי נעשית לעתים הבחירה הלא נכונה בין איזכור הרעיונות מהיצירה המקורית, לבין "תראו איזה מוכשרים מחלקת ה-CGI שלנו".

    השבמחק