רבים מצופי הטלנובלות בארץ מצביעים על הטלנובלה "טלנובלה בע"מ" כטובה ביותר מכל הטלנובלות ששודרו עד היום. גם אם לא מדובר בטובה מכולן סביר להניח שניתן להכניס אותה לבין השתיים או השלוש הטובות ביותר.
בטלנובלה בע"מ זכורה בעיקר סצינה אחת. סצינה שרבים גם בחרו כטובה ביותר : הסצינה בה לאחר שיעל בר זוהר בתור דנה בלום מגלה לטלי שרון, הלא היא רננה, שכפיר (עופר שכטר) בו היא מאוהבת ערך איתה התערבות שהוא ישכיב אותה כדי שיהיו ביחד, לאחר שקיבלה את המידע מדנה כפיר מגיע לביתה של רננה ( או שהוא כבר שם, אני לא זוכר בדיוק ) והיא אומרת לו, בשעה שהיא בוכה, שביקשה ממנו רק דבר אחד בתחילת הקשר ביניהם : שלא ישחק עם הלב שלה.
למה אני מזכיר את הסצינה הזאת ?
משום שהפרק של האלופה 3 ששודר ביום חמישי ( פרק 40 ) הוא מסוג אותם פרקים שיזכרו מכל העונה השלשית של הסדרה. במיוחד את הסצינה ( זהירות ספויילרים ) לאחר שסער מגלה שליאן בגדה בו עם תום שלייפר כשהייתה בלונדון. הסצינה בה הוא מתעמת איתה, סוטר לה ואף לפרקים חונק אותה. ולאחר שהיא שומעת את הדרך בה הוא מדבר אליה משהו בליאן נשבר והיא סוף סוף מודיעה לו שהיא רוצה להתגרש ושהיא מאוהבת בתום. ואז רואים את החרטה בעיניו אבל זה מאוחר מדי – היא כבר לא מרפה ורוצה לעזוב, כך שהתגובה של סער היא לזרוק אותה מהבית ולא לתת לה לראות את הילדה שלהם.
מה מיוחד בסצינה הזאת ?
ראשית יש בה כמעט כל מאפיין שניתן למצוא במערכת יחסים של בני זוג בה מתגלה בגידה ואף מעבר לכך : נקודת גילוי הבגידה, כעס מלווה במכות בין בני הזוג, קנאה, חרטה על מעשים נמהרים ולבסוף מעשים אימפולסיביים. קיים כאן תיאור של החיים.
שנית, התענוג, לא מצאתי מילה נכונה יותר, של הצופים מלראות את סער מתפרק לאחר שהוא אוכל את מה שהאכיל את אשתו ליאן במשך כל השנים, התענוג של לראות שהוא מקבל בדיוק מה שמגיע לו.
שלוש, לראות את נקודת השבירה של ליאן מגיעה לאיטה במהלך הסצינה עד שהיא כבר לא יכולה ומודה בפני בעלה כיצד היא מרגישה כלפי תום ושהיא רוצה להתגרש.
ארבע, הסצינה מציבה ראי של השוני בין הדמויות של סער ותום. מצד אחד רואים את סער פדידה האימפולסיבי, היוצר והפעלתני שנע כמעט במשך כל הסצינה, ומצד שני, כאשר ליאן עולה לבכות על כתפי תום שלייפר האהוב שלה, אנו חוזים בתום האיטי, החושב, הקר והמחושב שגם כאשר הוא שומע שהרביצו לאהובה שלו הוא לא מתפרץ אלא מדבר בקור רוח – עד אשר הוא יורד להתעמת עם סער, ואז הוא יודע שהוא צריך להיות אימפולסיבי יותר. הניגודיות הזאת באה לידי ביטוי בצורה כל כך טובה שהרמה של כולם עולה בצורה ניכרת, כן גם זו של עדי הימלבלוי שהיא הצלע הפחות איכותית מבחינת משחק במשולש הזה – יהודה לוי – עדי הימלבלוי- עופר שכטר.
החיסרון היחיד הוא, שלדעתי פרק כזה אמור היה להיות מוקדש כולו, אבל כולו, לסצינה הזאת ולא לערוך מעברים לסיפור של רובי וחגית או גבריאלוב והילית. אם היו משאירים את הפרק כולו לשלישיה הזאת העוצמה שלו הייתה גדולה יותר, משום שהמעבר לסיפורים של הדמויות משנה מפחיתה קצת מהעוצמה, למרות שאני מבין שהרעיון שעומד מאחוריי 3 הסיפורים בפרק הזה : סער וליאן, חגית ורובי והילית וגבריאלוב, הרעיון שעומד מאחורי שלושתם הוא גילוי הבגידה: סער מגלה את הבגידה של ליאן, חגית קוראת את הראיון של רובי בו הוא כביכול אומר שאין לו חברה ושהוא מעדיף בחורה בלונדינית עם ציצים גדולים ובכך מרגישה נבגדת, וגבריאלוב מגלה סופית שחגית היא הבת שלו לאחר שהילית מתוודה.
לסיכום: אחד הפרקים החזקים ביותר שראיתי בכל הטלנובלות ששודרו בארץ. פרק שמבליט את כישרונם הענק של יהודה לוי ועופר שכטר, ומראה שגם עדי הימלבלוי יכולה "לשחק במשחק של הגדולים". פרק שמבליט למעלה מכל ספק שהעונה הזאת של האלופה היא אחת הטלנובלות הטובות שנעשו כאן. לפחות עד עכשיו, אני מאד מקווה שהיא לא תידרדר ותמשיך לשמור על איכותה הגבוהה ( יחסית לז'אנר שלה ) , כי גם אני, שלא אוהב במיוחד את הז'אנר, מצפה לשעה תשע וחצי בלילה, לראות פרק נוסף בסדרה.
אה, וציינתי שעדי הימלבלוי משחקת שם ?
בטלנובלה בע"מ זכורה בעיקר סצינה אחת. סצינה שרבים גם בחרו כטובה ביותר : הסצינה בה לאחר שיעל בר זוהר בתור דנה בלום מגלה לטלי שרון, הלא היא רננה, שכפיר (עופר שכטר) בו היא מאוהבת ערך איתה התערבות שהוא ישכיב אותה כדי שיהיו ביחד, לאחר שקיבלה את המידע מדנה כפיר מגיע לביתה של רננה ( או שהוא כבר שם, אני לא זוכר בדיוק ) והיא אומרת לו, בשעה שהיא בוכה, שביקשה ממנו רק דבר אחד בתחילת הקשר ביניהם : שלא ישחק עם הלב שלה.
למה אני מזכיר את הסצינה הזאת ?
משום שהפרק של האלופה 3 ששודר ביום חמישי ( פרק 40 ) הוא מסוג אותם פרקים שיזכרו מכל העונה השלשית של הסדרה. במיוחד את הסצינה ( זהירות ספויילרים ) לאחר שסער מגלה שליאן בגדה בו עם תום שלייפר כשהייתה בלונדון. הסצינה בה הוא מתעמת איתה, סוטר לה ואף לפרקים חונק אותה. ולאחר שהיא שומעת את הדרך בה הוא מדבר אליה משהו בליאן נשבר והיא סוף סוף מודיעה לו שהיא רוצה להתגרש ושהיא מאוהבת בתום. ואז רואים את החרטה בעיניו אבל זה מאוחר מדי – היא כבר לא מרפה ורוצה לעזוב, כך שהתגובה של סער היא לזרוק אותה מהבית ולא לתת לה לראות את הילדה שלהם.
מה מיוחד בסצינה הזאת ?
ראשית יש בה כמעט כל מאפיין שניתן למצוא במערכת יחסים של בני זוג בה מתגלה בגידה ואף מעבר לכך : נקודת גילוי הבגידה, כעס מלווה במכות בין בני הזוג, קנאה, חרטה על מעשים נמהרים ולבסוף מעשים אימפולסיביים. קיים כאן תיאור של החיים.
שנית, התענוג, לא מצאתי מילה נכונה יותר, של הצופים מלראות את סער מתפרק לאחר שהוא אוכל את מה שהאכיל את אשתו ליאן במשך כל השנים, התענוג של לראות שהוא מקבל בדיוק מה שמגיע לו.
שלוש, לראות את נקודת השבירה של ליאן מגיעה לאיטה במהלך הסצינה עד שהיא כבר לא יכולה ומודה בפני בעלה כיצד היא מרגישה כלפי תום ושהיא רוצה להתגרש.
ארבע, הסצינה מציבה ראי של השוני בין הדמויות של סער ותום. מצד אחד רואים את סער פדידה האימפולסיבי, היוצר והפעלתני שנע כמעט במשך כל הסצינה, ומצד שני, כאשר ליאן עולה לבכות על כתפי תום שלייפר האהוב שלה, אנו חוזים בתום האיטי, החושב, הקר והמחושב שגם כאשר הוא שומע שהרביצו לאהובה שלו הוא לא מתפרץ אלא מדבר בקור רוח – עד אשר הוא יורד להתעמת עם סער, ואז הוא יודע שהוא צריך להיות אימפולסיבי יותר. הניגודיות הזאת באה לידי ביטוי בצורה כל כך טובה שהרמה של כולם עולה בצורה ניכרת, כן גם זו של עדי הימלבלוי שהיא הצלע הפחות איכותית מבחינת משחק במשולש הזה – יהודה לוי – עדי הימלבלוי- עופר שכטר.
החיסרון היחיד הוא, שלדעתי פרק כזה אמור היה להיות מוקדש כולו, אבל כולו, לסצינה הזאת ולא לערוך מעברים לסיפור של רובי וחגית או גבריאלוב והילית. אם היו משאירים את הפרק כולו לשלישיה הזאת העוצמה שלו הייתה גדולה יותר, משום שהמעבר לסיפורים של הדמויות משנה מפחיתה קצת מהעוצמה, למרות שאני מבין שהרעיון שעומד מאחוריי 3 הסיפורים בפרק הזה : סער וליאן, חגית ורובי והילית וגבריאלוב, הרעיון שעומד מאחורי שלושתם הוא גילוי הבגידה: סער מגלה את הבגידה של ליאן, חגית קוראת את הראיון של רובי בו הוא כביכול אומר שאין לו חברה ושהוא מעדיף בחורה בלונדינית עם ציצים גדולים ובכך מרגישה נבגדת, וגבריאלוב מגלה סופית שחגית היא הבת שלו לאחר שהילית מתוודה.
לסיכום: אחד הפרקים החזקים ביותר שראיתי בכל הטלנובלות ששודרו בארץ. פרק שמבליט את כישרונם הענק של יהודה לוי ועופר שכטר, ומראה שגם עדי הימלבלוי יכולה "לשחק במשחק של הגדולים". פרק שמבליט למעלה מכל ספק שהעונה הזאת של האלופה היא אחת הטלנובלות הטובות שנעשו כאן. לפחות עד עכשיו, אני מאד מקווה שהיא לא תידרדר ותמשיך לשמור על איכותה הגבוהה ( יחסית לז'אנר שלה ) , כי גם אני, שלא אוהב במיוחד את הז'אנר, מצפה לשעה תשע וחצי בלילה, לראות פרק נוסף בסדרה.
אה, וציינתי שעדי הימלבלוי משחקת שם ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה