כשהסדרה "שמי הוא ארל" יצאה לאוויר העולם לפני כמה שנים היא שינתה את מפת הקומדיות בטלוויזיה האמריקאית. עד לאותה תקופה הקומדיות ששודרו בטלוויזיה האמריקאיות צולמו באולפן במספר מצלמות, לעיתים מול קהל ולעיתים בלי, כשפס הקול נערך וצחוק מוקלט היה מוחדר כדי שהצופים ידעו מתי לצחוק. לפחות כך אני רואה את הקומדיות הללו. בכל מקרה, "שמי הוא ארל" שינתה את המצב בכך שהצחוקים המוקלטים נעלמו מהמסך למרות שהגוון הקומי נשאר. במקום צילום בכמה מצלמות באולפן עברו לצלם במצלמה אחת, צילומים שכללו גם צילומי חוץ. הסדרה המובילה שבא אחרי "שמי הוא ארל" הייתה "30 רוק", ומאותה שנה שלל תוכניות ניסו ושלל קומדיות בעלות אותו גוון יצאו לאוויר העולם. השנה הצטרפה אל המעגל הסדרה "Community", קומדיה אותה סימנו ב NBC כסדרה שאמורה להחליף את "שמי הוא ארל" שבוטלה ולספק רייטינג גבוה (רייטינג ש"שמי הוא ארל" איבדה בשנתיים האחרונות).
הסדרה עוקבת אחרי קבוצה של נכשלים מכל מיני סוגים בחייהם שהתקבצו ללמוד במכללה הקהילתית ובמאבקם להשיג תואר. הדמות שמובילה אותם היא ג'ף, עורך דין מלוקק שיכול לשכנע כמעט כל אחד לעשות מה שהוא רוצה ואשר רישיונו, אשר אותו קיבל בקולומביה נשלל. ג'ף מעוניין בברטה, אישה בת 28 שרוצה להתקדם. צלע נשית נוספת בסדרה היא שירלי, אישה בגיל העמידה וגרושה טרייה. אליהם מצטרפים: עבד, חסיד של תרבות הפופ ואנני הפרפקציוניסטית, טרוי הקוטרבק לשעבר של קבוצת הפוטבול של בית ספרו ופירס, בגילומו של צ'בי צ'ייס האגדי, המבוגר החרמן על שירלי. ג'ף מעוניין בגרטה אשר לומדת ספרדית וכדי להתחיל איתה הוא מבלף שיש לו קבוצת לימוד, קבוצה שבסופו של דבר מתאחדת סביבו.
על פי הפרק הראשון ניתן להבחין בכמה דברים. ראשית, ההומור הוא הומור ציני ולא הומור שבדרך כלל רואים בקומדיות, כולל בסדרות האם שאת דרכם היא מנסה להמשיך "שמי הוא ארל" ו"30 רוק", לא תמצאו את עצמכם צוחקים בפה מלא אלא לעיתים, והיו כמה מקרים, בהם מתגנב חיוך אל זווית הפה שלכם.
נקודה נוספת היא השחקנים. מבחינת משחק, רמת המשחק גבוהה ושלא כמו בסדרות ישראליות שמביאים שמות כמו מייקל לואיס או להבדיל מיקי גבע כדי לנסות ולקדם את הסדרה רק בגלל השם שלהם. אל קבוצת השחקנים הטובה לכשעצמה, מצטרף צ'בי צ'ייס, ואין בכלל ספק שצ'ייס הוא שחקן שכל סרט או סדרה יתהדרו בנוכחותו ולמרות שבפיילוט לא ראינו הרבה ממנו אין בכלל ספק שהוא יהיה אחד השחקנים הראשיים, אני מחכה לראות מה הוא יעשה.
מבחינת מראה חיצוני, הגברים יאהבו את מה שיראו, ג'יליאן ג'ייקובס שמשחקת את ברטה ואליסון ברי יפות מאד ונעים להביט בהם ולא רק בשל איכויות המשחק שלהן, והן יודעות לשחק. בצד הגברי, צר לי אבל או שהשחקנים מבוגרים מדי, צ'בי צ'ייס, או שהם לא מספיק נאים, ג'ואל מקהייל שמשחק את ג'ף ודונלד גלובר שמשחק את טרוי, או שהם פשוט מכוערים, דני פודי שמשחק את עבד. צר לי בנות, קיבלתן את הצד הפחות טוב בעסקה הזאת.
לגבי הרעיון. לקונספט של פרק או שניים זה נחמד, אבל אני לא יודע עד כמה אפשר לראות סדרה בעלת הומור ציני על החלק התחתון של החברה לאורך זמן. רק אם רמת ההומור תעלה בפרקים הבאים אפשר יהיה להגיד שמדובר בסדרה בעלת אפשרות להצליח. מה שעובד לטובתם היא העובדה שהתסריט זורם במהירות ובתזזיות ואין סצנות ארוכות מדי ומשעממות. השאלה היא, אם יוכלו להתמיד בכך או שמא מדובר רק בפיילוט, שמרבית מהרשתות משקיעות בו חלק נכבד מתקציב הסדרה לעונה ולאחריו הרמה יורדת. נוכל רק להמתין ולראות.
אז האם לראות או לא ?
זו לא סדרה ברמה של סיינפלד, חברים או אפילו 30 רוק אבל לפחות לפי הפיילוט, אערוך בדיקה נוספת בעוד מספר פרקים, מדובר בסדרה חביבה, שאם אין משהו אחר לראות אפשר להעביר איתה 22 עד 24 דקות פעם בשבוע. אבל אם יש לכם משהו אחר לראות שאתם כבר אוהבים אתם יכולים לוותר.
אגב, מבחינת הרייטינג הסדרה פתחה בצורה טובה יחסית לרשת השידור שלה – NBC והשיגה בשבוע הראשון שלה 7.680 מיליון צופים. המבחן שלה יגיע בשבועות הבאים כש CBS ו ABC יעלו לאוויר את הסדרות שלהן והתלהבות הפתיחה תירגע.
הסדרה עוקבת אחרי קבוצה של נכשלים מכל מיני סוגים בחייהם שהתקבצו ללמוד במכללה הקהילתית ובמאבקם להשיג תואר. הדמות שמובילה אותם היא ג'ף, עורך דין מלוקק שיכול לשכנע כמעט כל אחד לעשות מה שהוא רוצה ואשר רישיונו, אשר אותו קיבל בקולומביה נשלל. ג'ף מעוניין בברטה, אישה בת 28 שרוצה להתקדם. צלע נשית נוספת בסדרה היא שירלי, אישה בגיל העמידה וגרושה טרייה. אליהם מצטרפים: עבד, חסיד של תרבות הפופ ואנני הפרפקציוניסטית, טרוי הקוטרבק לשעבר של קבוצת הפוטבול של בית ספרו ופירס, בגילומו של צ'בי צ'ייס האגדי, המבוגר החרמן על שירלי. ג'ף מעוניין בגרטה אשר לומדת ספרדית וכדי להתחיל איתה הוא מבלף שיש לו קבוצת לימוד, קבוצה שבסופו של דבר מתאחדת סביבו.
על פי הפרק הראשון ניתן להבחין בכמה דברים. ראשית, ההומור הוא הומור ציני ולא הומור שבדרך כלל רואים בקומדיות, כולל בסדרות האם שאת דרכם היא מנסה להמשיך "שמי הוא ארל" ו"30 רוק", לא תמצאו את עצמכם צוחקים בפה מלא אלא לעיתים, והיו כמה מקרים, בהם מתגנב חיוך אל זווית הפה שלכם.
נקודה נוספת היא השחקנים. מבחינת משחק, רמת המשחק גבוהה ושלא כמו בסדרות ישראליות שמביאים שמות כמו מייקל לואיס או להבדיל מיקי גבע כדי לנסות ולקדם את הסדרה רק בגלל השם שלהם. אל קבוצת השחקנים הטובה לכשעצמה, מצטרף צ'בי צ'ייס, ואין בכלל ספק שצ'ייס הוא שחקן שכל סרט או סדרה יתהדרו בנוכחותו ולמרות שבפיילוט לא ראינו הרבה ממנו אין בכלל ספק שהוא יהיה אחד השחקנים הראשיים, אני מחכה לראות מה הוא יעשה.
מבחינת מראה חיצוני, הגברים יאהבו את מה שיראו, ג'יליאן ג'ייקובס שמשחקת את ברטה ואליסון ברי יפות מאד ונעים להביט בהם ולא רק בשל איכויות המשחק שלהן, והן יודעות לשחק. בצד הגברי, צר לי אבל או שהשחקנים מבוגרים מדי, צ'בי צ'ייס, או שהם לא מספיק נאים, ג'ואל מקהייל שמשחק את ג'ף ודונלד גלובר שמשחק את טרוי, או שהם פשוט מכוערים, דני פודי שמשחק את עבד. צר לי בנות, קיבלתן את הצד הפחות טוב בעסקה הזאת.
לגבי הרעיון. לקונספט של פרק או שניים זה נחמד, אבל אני לא יודע עד כמה אפשר לראות סדרה בעלת הומור ציני על החלק התחתון של החברה לאורך זמן. רק אם רמת ההומור תעלה בפרקים הבאים אפשר יהיה להגיד שמדובר בסדרה בעלת אפשרות להצליח. מה שעובד לטובתם היא העובדה שהתסריט זורם במהירות ובתזזיות ואין סצנות ארוכות מדי ומשעממות. השאלה היא, אם יוכלו להתמיד בכך או שמא מדובר רק בפיילוט, שמרבית מהרשתות משקיעות בו חלק נכבד מתקציב הסדרה לעונה ולאחריו הרמה יורדת. נוכל רק להמתין ולראות.
אז האם לראות או לא ?
זו לא סדרה ברמה של סיינפלד, חברים או אפילו 30 רוק אבל לפחות לפי הפיילוט, אערוך בדיקה נוספת בעוד מספר פרקים, מדובר בסדרה חביבה, שאם אין משהו אחר לראות אפשר להעביר איתה 22 עד 24 דקות פעם בשבוע. אבל אם יש לכם משהו אחר לראות שאתם כבר אוהבים אתם יכולים לוותר.
אגב, מבחינת הרייטינג הסדרה פתחה בצורה טובה יחסית לרשת השידור שלה – NBC והשיגה בשבוע הראשון שלה 7.680 מיליון צופים. המבחן שלה יגיע בשבועות הבאים כש CBS ו ABC יעלו לאוויר את הסדרות שלהן והתלהבות הפתיחה תירגע.
לדעתי הסדרה גאונית, אני כן מוצאת את עצמי צוחקת בקול רם, ואני לא יודעת על מה אתה מדבר- ג'והל מקייל IS HOT! אני מאוהבת.
השבמחק