אתמול השלמתי את מרתון הצפייה בשלוש סדרות הילדים והנוער ששודרו בשנה האחרונה. את רשמיי לגביי העונה הראשונה של "דאוס" והשנייה של "האי" כבר הצגתי בפניכם ועכשיו הגעתי לסדרה האחרונה "חצויה". סדרה, אשר לשם שינוי לא שודרה בערוץ הילדים ואשר אנחנו כבר יודעים שחודשה לעונה שנייה. אז בואו ניגש למלאכה.
בדרך כלל אני משאיר את התרשמותי לסוף אבל הפעם אחרוג ממנהגי ואציין שמבין שלוש הסדרות הנ"ל "חצויה" היא הטובה מכולן. לא שאין בה בעיות, יש להכביר, אבל אני חושב שהפעם, לקחו את הרעיון והוציאו אותו לפועל בצורה יחסית טובה. פעולה שמזכירה לי את העונה הראשונה של "האי".
אז נתחיל בדברים הטובים של הסדרה:
קודם כל, הרעיון עומד במגמה שרצה כרגע בקרב בני הנוער מאז יצא לאקרנים הסרט "דמדומים" (אגב, אחד הסרטים הגרועים שראיתי בשנים האחרונות). ולראשונה החליטו בארץ לנסות ולחדור בעולם הילדים לתחום שעד עתה לא נגעו בו – סרטי הערפדים. רק על התעוזה מגיע להם כל הכבוד, אם כי אם משווים את הסדרה לז'אנר אז ההשפעות של הסדרה נובעות יותר מהסדרות "באפי" ו"אנג'ל" מאשר מ"דימדומים" וגם על כך ניתן לשבח אותם.
בסיס הרעיון לא כל כך חדש, נערה (מישהו אמר באפי ?) רגילה שפתאום מגלה שהיא שייכת לעולם אחר, עולם של ערפדים ושיש לה תפקיד לשחק בעולם הזה, תפקיד חשוב. לצידה ניצב הבחור שהוא החבר הכי טוב שלה (מישהו אמר זאנדר ?) שעוזר לה ככל יכולתו, גם כאשר הוא נפגע מכך, והערפד טוב הלב (מישהו אמר אנג'ל ?) שמתאהב בה ושומר עליה. ומובן שיש אנשים משני צידי המתרס שרוצים לפגוע בה ולמנוע ממנה מלמלא את ייעודה. אך למרות שבסיס הרעיון לא כל כך חדש התוצאה מאד נעימה לעין ויצאה טוב מאד על המסך.
למה היא יצאה טוב כל כך ?
בגלל הדינאמיקה בין שני שחקנים. ולא, אחת מהן היא לא עמית פרקש. אני מדבר על שני השחקנים הטובים ביותר שיש כרגע בז'אנר : יון תומרקין וידידיה ויטל. אני חייב לציין שהופתעתי מאד כששמעתי שליהקו את יון לתפקיד הערפד הקשוח אבל כפי שראיתי כבר בפרקים האחרונים של העונה השנייה של "האי" יון מסוגל לשחק את האיש הקשוח והוא עשה את זה בצורה טובה מאד וניכר עליו שהוא השתפר מאד מאז העונה הראשונה של "האי" והתפתח כשחקן. מה שטוב בו הוא שהוא מסוגל להעביר חום ותמימות גם כאשר הוא משחק את הרע ולהפך, להציג צד מרושע כשצריך. גם ידידיה ויטל, כרגיל, עשה עבודה פנטסטית, ואלו הן ממש חדשות ישנות, למרות שקשה לי לראות אותו מגוון במשחקו כמו יון ומשחק את האיש הקשוח. ככל הנראה בגלל פני התינוק שיש לו. לפי דעתי יון וידידיה הם השחקנים הטובים ביותר בעולם הילדים והנוער ושניהם על אותו סט (היו כמה הבזקות בעונה הראשונה של "האי" אבל הפעם זה הרבה יותר בוגר וטוב) זו פשוט חוויה. לראות את הסצנות בין שניהם היה פשוט תענוג ולא בגלל התסריט, שכרגיל בסדרות ישראליות קצת (ולעיתים הרבה יותר) רדוד.
אולי בשל הדמויות הגבריות החזקות בסדרה מי שהולכת לאיבוד היא עמית פרקש כאלה, הגיבורה הראשית, שמצטיירת כאנמית על המסך (קצת מצחיק להגיד על מישהי שמשחקת חצי ערפדית אנמית אבל בכל זאת...), ולמרות שהיא אמורה לשחק עוף מוזר וקצת שונה במרבית הפרקים היא כלל לא מורגשת. היא אמורה להיות הכוכבת, הנערה ש"אמורה להציל את העולם", אז למה בפרקים האחרונים של העונה, כשהיא כבר מקבלת על עצמה את ייעודה לא נראה שיש בה את החום והרוך להציג את החמלה כלפי הערפדים וכלפי בני האדם כאחד ? נראה שהדמות שלה קצת גדולה עליה. דון לני גבאי הייתה מתאימה יותר לשחק בתפקיד הזה.
לגבי שחקני המשנה, אי אפשר שלא להגיד מילים טובות לאלכס אנסקי. אנסקי, שמשחק את המנהל, מר גרין, היריב של הערפדים וראש מסדר "בני הדם" משחק בצורה מושלמת וזה נדיר. אין הגזמה, למרות שהוא לדעתי איש תיאטרון וכל הטקסטים שלו עוברים בצורה טובה מאד. גם מאיר סוויסה כרפאל ושרון אלכסנדר כג'מון עושים עבודה נהדרת. מי שפחות טובים, אולי בשל חוסר ניסיון הם שאר בני הנוער בסדרה שנעדרים גם כריזמה ונוכחות מול מצלמה, אלמנטים שרואים שיש או שאין לך כבר בפעם הראשונה שרואים אותך על המסך ולהם אין את זה. אתם רואים את מאיה שואף בתפקיד ראשי ? אני לא. לא כל בלונדינית יכולה לשחק. כמו כן, שחקן אחד שאני חושב שצריך להפסיק להטריד אותנו הוא אבי קורניק, גיא רוזן בסדרה, שבניגוד לידידיה ויטל ויון תומרקין לא למד מהניסיון הטלוויזיוני שלו וכל סדרה שהוא משתתף בה (מישהו אמר "בובות" ?) המשחק שלו פשוט מזעזע. אז נכון, הוא נראה לא רע, אבל למה להרוס את הסדרה ? הוא לא מוסיף ולעיתים קרובות גם גורע ויעשו טוב בהפקה אם לא יחזירו אותו לעונה השנייה.
מבחינת פנים יפות בסדרה. לילדות יש את יון תומרקין וידידיה ויטל כשני אייקוני ילדים יפים. הבעיה מגיעה כשמגיעים לצד הנשי. עמית פרקש בכלל לא באותה ליגה של עדי הימלבלוי או יעל גרובלס. יש בה משהו נעים לעין וזהו. גם מאיה שואף היא רק נעימה לעין ותו לא. היחידה שיכולה להיחשב כיפה אמיתית היא פצצת הסקס טל טלמון כלנה, אבל היא לא מופיעה הרבה וזה חבל מאד. לאליענה בקיר פנים יפות אבל משחק נוראי, עוד מימי "השיר שלנו", ולעיתים תהיתי אם הצפייה בפניה היפות שווה את הצפייה במשחק שלה, כמעט בכל פעם התשובה הייתה שלילית.
החלק האחרון של הביקורת יעסוק בתסריט. כשמבקרים את התסריט יש לזכור שמדובר בסדרה ישראלית ובשביל סדרת כזו התסריט לא רע בכלל, יש כמובן רגעים בהם מזהים נפילות אבל בניגוד לעונה הראשונה של "דאוס" ולעונה השנייה של "האי" התסריט זורם, אין קפיצות בעלילה, ההתקדמות איטית ונכונה ויש חלקים קומיים כשצריך, אין ניסיון לסגור יותר מדי קצוות לקראת סוף העונה, והכי חשוב : הוא מסתיים בדיוק היכן שצריך, אם כי הסוף לא הכי מובן. אלה נפרדת משני הגברים בחייה ? רק מליאו ? היא חולמת את הפרידה ? ולמה המעוף ? מהו אמור לייצג, את ההשתחררות שלה ?
אם נסכם את כל מה שנאמר פה ניתן לומר, כי למרות הבעיות שהצבעתי עליהם: הרעיון לא הכי מקורי , הגיבורה לא מספיק כריזמטית ונעדרת נוכחות וכך גם צוות הנוער המשלים שבנוסף לכך גם לא מספיק טוב. למרות החסרונות הללו, היתרונות עולים עליהם: הרעיון אכן לא מקורי אבל מבוצע בצורה יפה וטובה, התסריט זורם בצורה טובה יחסית, מצויים בסדרה ענקי עולם ילדים כיון תומרקין וידידיה ויטל שהדינמיקה ביניהם מעלה את איכות הסדרה בכמה רמות ומוכיחה עד כמה הם טובים, וצוות מבוגר טוב מאד (כולל טל טלמון הסקסית). כל היתרונות הללו מביאים אותי להסיק שמשלוש הסדרות, העונה הראשונה של "דאוס", העונה השנייה של "האי" והעונה הראשונה של "חצויה", "חצויה" היא סדרת הנוער הטובה ביותר ששודרה כאן בשנה האחרונה ואני מצפה לראות אם היא תצליח לשמר את האיכות שלה ואולי אף להתעלות עליה ולהשתפר בעונה השנייה שלה, ל"האי" זה לא כל כך הצליח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה