"אחת שיודעת" - עוד אופרת סבון מעצבנת

רבים לא יאהבו את מה שאני עומד לומר. לא הגעתי למסקנה הזאת בקלות אלא לאחר מחשבה עמוקה וצפייה בשתי העונות של הסדרה, אבל הסדרה "אחת שיודעת" היא כל מה שרע בתעשיית הטלוויזיה. רבים מרימים עכשיו גבה ושואלים את עצמם: מה ? זאת סדרה הנעורים הכי חמה שיש כיום בטלוויזיה, סדרה שרבים מדברים עליה, שכוכביה מככבים בכל מדורי הרכילות של העיתונים ועל שערי מגזינים, אז למה להגיד דברים כאלה ? אז שבו בנחת ותקראו את הנימוקים שלי ובסוף תבינו שאני צודק.בואו נתחיל עם עובדה אחת: שלוש עשרה הפרקים הראשונים של העונה הראשונה של הסדרה הופקו בעקבות ספרים של סופרת, שעד ליציאת הסדרה הייתה יחסית אלמונית (שלא יתחילו לקפוץ עלי ויגידו שלא, אם מדברים על סדרי גודל של הארי פוטר או ספרים בקנה מידה כזה היא הייתה די אלמונית), ולמען האמת פרקים אלו היו יצירת מופת. ואתם יודעים למה ? כי היה בהם משהו שהחל מהפרק הארבע עשרה של העונה הראשונה ועד הפרק האחרון של העונה השנייה נעלם : לסדרה היה כיוון.רבים חושבים, בעקבות מילות הפתיחה של השחקנית המדהימה קריסטין בל, שהסדרה אמורה לספר את מה שקורה מאחורי הקלעים של החברה הגבוהה, אבל הם טועים. הסדרה, לפחות לפי הספרים, ושלוש עשרה הספרים שהפכו לשלוש עשרה פרקים היוו דוגמא לכך, היא למעשה גילגול של בברלי הילס 90210 המקורית עם מעט הקצנה. זוכרים איך נפתחה העונה הראשונה של בברלי הילס המקורית ? ברנדון וברנדה ומשפחת וולש מגיעים לבברלי הילס ללמוד בבית ספר "ווסט בברלי" כתלמידים יחסית עניים מול החברה העשירה אותה ייצגו קלי, סטיב וחבריהם... מזכיר למישהו משהו ? יש לנו את דן בדמות ברנדון, ג'ני בדמות ברנדה (רק צבע השיער שונה, המאפיינים של הדמות דומים מאד), סרינה בדמות קלי, ונסה בדמות אנדריאה וכו'... במידה וכפי שאני טוען הסדרה אכן נבנתה כגילגול מודרני של בברלי הילס המקורית, אז מה שלקח לבברלי הילס יותר מארבע שנים להגיע אליו קרה ל"אחת שיודעת" החל מהפרק הראשון לאחר 13 הפרקים הראשונים(כלומר, החל מהפרק ה 14). הסדרה הפכה לאופרת סבון וזהו. תסלחו לי אם אני חוזר על זה אבל ב 13 הפרקים הראשונים של הסדרה הדמויות נעו בקצב נכון, התקדמות איטית וברורה לכיוון כלשהו, לא צפית בשינויים דרסטיים, גם אם הדמויות סטו מעט מהאיפיון שלהם זה היה למטרה מסויימת, דן היה דן, סרינה הייתה סרינה וכו'...החל מהפרק הארבע עשרה הדמויות התפתחו בקצב מטורף:פתאם הסיפור של סרינה השתנה, אחיה הפך הומו, חילוקי הדעות בין דן וסרינה הגיעו מהר מאד וכאילו משום מקום, בלייר השתנתה ונפלה מגדולתה, ג'ני השתנתה לקיצוניות מדהימה, נייט איבד את הכסף שלו ואת המעמד, נוצר משולש אהבה מהר מאד ביו ונסה נייט וג'ני שאני גם לא יודע איך התחיל, הסיפור של נייט בבית ההאמפרים הוא סיפור דילן בבית של ברנדה כמעט סצינה לסצינה (מלבד העובדה שדילן וברנדה היו חברים באותה תקופה ונייט וג'ני לא) שכעבור מספר פרקים בכלל חזר לבלייר ואני יכול להמשיך עם התגלגלות האירועים אבל אין טעם, אם אתם קוראים את המאמר סימן שראיתם את הסדרה ואתם יודעים על מה אני מדבר, ואם לא אתם מבינים לאן אני חותר. זה מעצבן שכיום הכל הופך למהיר מאד. בברלי הילס המקורית במשך ארבע וקצת עונות חשת בכיוון של הסדרה, היא נעה לכיוון כלשהו וגם כאשר החליטו להעביר את דילן בעונה השלישית מברנדה לקלי זה קרה משום שלא ידעו אם ישאירו אותה לעונה נוספת, בסופו של דבר היא נשארה לעונה וחצי נוספת, אבל התסריט היה נכון ובשל כך הדמויות היו כל כך מצלחות, כי סטיב היה סטיב, ברנדון היה ברנדון ודילן היה דילן, כל אחד ביצע מעשים שמתאימים לדמות שלו. ב"אחת שיודעת", שוב החל מהפרק ה 14, הדמויות עשו דברים לא אופייניים, סרינה פתאם החלה לבלות הרבה יותר, החליטו שהסיפור שסופר בפרקים הראשונים לגביה לא היה מספיק אז המציאו לה סיפור חדש, ג'ני איבדה כל כיוון מהר מאד, ובעונה השנייה בארט נעלם מהר מאד כדי לפנות את הזירה לרופוס במה שאמור היה לקרות אולי כעבור עונה או שתיים, למה לא לנסות לתאר את חיי הנישואים שלהם וכיצד זה משפיע על צ'אק לאורך זמן ? במקום זה החליטו להרוג את בארט בשביל כמה פרקים שיוכלו לתאר את התמוטטות של צ'אק לאחר מכן. וזה מה שרע בטלוויזיה שכזאת: היא לא מפתחת דמויות נכון אלא פשוט עושה טלוויזיה רעה מתוך רצון להגיע לייצר הסנסציה של ציבור הנוער. למה לא לנסות לפתח סדרה שתוכל להתפאר ולהגיד : יצרנו משהו טוב ? בסופו של דבר התוצר יוצא זול ויישכח כשתגיע סדרת נעורים אחרת ( כי בסופו של דבר זה מה שייקרה). מה שהנוער קולט מזה זה שבחברה כל אחד עושה סקס עם כל אחד (אם נחכה עוד שתיים שלוש עונות גם הרגע של בלייר ודן יגיע, אני בטוח בזה), לאף אחד אין חוט שדרה (בסדרה היחיד שיש לו את זה הוא דן אבל זה לא מספיק), כל אחד נוקם בחברו, אנשים תוקעים סכינים אחד לשני בגב, בוגדים זה בזה עם החברות האחד של השני ולהפך ועוד... ואם מישהו יגיד שזה מה שקורה באמת או אפילו מתקרב לתאר תיאור דומה לאמת טועה ומטעה, זה רק הרושם. אני יודע שחייבים לייצר טלוויזיה שמוכרת אבל זה פשוט מעליב שזה מה שחושבים שילדים רוצים לראות. אתם זוכרים כמה תמימה בברלי הילס הייתה בהתחלה ? והיא הצליחה יפה מאד. כך סדרה להתנהל ולא להתפרץ לכל הכיוונים, כי אחרי שלוש או ארבע עונות (ואני לא בטוח שהשעה לא הגיעה כבר) נשאל את עצמנו: מה עוד הם יכולים להמציא בסדרה הזאת ? ובניגוד לסדרה כמו 24 שעוסקת בהגדרה מחדש של ההפתעה שהיא מעניקה לצופה, בסדרות נעורים זו לא הנקודה העיקרית ולכן גם הסלחנות של הצופה כלפיה היא פחותה וזה בדיוק מה שקרה לאו.סי אחרי שתיים וחצי עונות. לצופה נמאס מהבולשיט שהאכילו אותו במשך שתיים וחצי עונות והרייטינג החל לצנוח. בגלל זה אני גם לא רואה עתיד ורוד לסדרה. אם היא רוצה להמשיך ולהיות משודרת ולא להיות רק הבלחה בודדת לזמן קצר היא צריכה להאט את הקצב, לתת לדמויות להתפתח בקצב שלהן, לספר סיפורים קצת יותר מורכבים וטיפה יותר באיטיות, לא להקצין מצבים יותר מדי ובמילה אחת : להירגע ! ועד שהיא לא תעשה את זה היא תמשיך להיות אופרת סבון שמהר מאד תימאס על הצופים, אם זה לא קרה כבר.